וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃
שני לוחות הברית
סדר הוידוי, זה לשון אבא מורי זלה"ה בעמק ברכה דף ק"ד, וסדר הוידוי חטאנו עוינו פשענו, והחטאים הם השגגות והפשעים הם המורדים מלשון (מל"ב ג, ז) מלך מואב פשע בי. האלוף המרומם בפי כל מהורר"ף סג"ל יצ"ו מק"ק קראקא העיד על גיסו מהר"מ איסרל"ן ז"ל שהיה נוהג בוידוי יום כפור לומר בזה הסדר כפרה לחטאים. ומחילה לעונות. וסליחה לפשעים שחטא הוא השוגג מתפללים שימחקם לגמרי כאלו לא היו מעולם. וזה ל' כפרה כמו (בראשית לב, כא) אכפרה פניו וגו'. ומחילה לעון כי שם נשאר שום רושם. וסליחה שהיא אריכות אף לפושעים הם המורדים כי עליהם יום הכפורים תולה, חזי מאן גברא רבא קא מסהיד עליה דגברא רבא ז"ל וטעמו כצפיחית בדבש, עד כאן לשונו:
שני לוחות הברית
הענין, שעיר של ראש חודש הוא כדמיון שעיר לעזאזל, עיין באורך ברקנאט"י פרשת בא בפסוק (שמות יב, ב) החודש הזה לכם שייך כאן, עיין שם. והנה בצד המיעוט מצד חטא אדם שנתעורר כח החצוני המקטרג וגרם שנמשך ההשפעה לחצונים מכח קטרוגו, ודבר זה כביכול גורם לו פגם בכל צרתם לו צר, ובהקרבת השעיר שהוא כח הקליפה בהקרבתו אותו לה' אז הקליפה מתמתקת ונכנסת לקדושה ואז הוא כפרה לה'. כי ענין כפרה הוא קינוח כמו שאמר רש"י אפסוק (בראשית לב, כא) אכפרה פניו, ונתקנח הפגם ולה' הישועה כביכול, ובכל ראש חודש חידוש לבנה נעשה כך, עד שיתמעט הקליפה לגמרי ויהיה אור הלבנה כאור החמה (ישעיה ל, כו) ומלאה הארץ דעה (שם יא, ט), רצה לומר אף החומריות וארציית שבאדם יזדכך ויחזור להיות שני מאורות גדולים שוים:
שני לוחות הברית
וכשנכנסים אלו י' ימי שנ"ה למקורם, דהיינו לי' ימי תשובה, רצוני לומר לעשרה הנעלמים שבבינה שהם ימי תשובה כמו שכתבתי למעלה שעל כן בינה תשובה בסוד שישובו הדברים למקורן, נמצא צריך האדם שנתרחק מצד מעשיו לתקן מעשיו ולהסיר כל פגם כדי לקרב ולשוב למקורו כמו שכתוב (ישעיה נה, ו) דרשו י"י בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. ובכל יום ויום הוא ביותר עולה ומתקרב במקורו, דהיינו יום ראשון מימי תשובה מלכות שבבינה, יום שני יסוד שבבינה, יום שלישי הוד שבבינה כו', עד יום עשירי כתר שבבינה והוא יום התשובה הגדול יום כיפורים. וכשאדם עושה תשובה למטה, אז מתקרב ונפתחו לו שערי תשובה ההם, ואז קדוש יאמר לו ונכנס לפני ולפנים ביום העשירי שהוא הקדושה העליונה מהעשרה מקורות ההם שהוא כתר שבבינה, וכשנטהר למטה מכל פגם זוכה ליכנס לשם, ואז יום כיפורים הוא שנתקנח כל הפגם, כי כן פירושו של כפרה לשון קינוח כמו שכתב רש"י בפרשת וישלח (בראשית לב, כא). ואחר יום כיפורים מתחילין להמשך הענפים שהם ימי השנה, ובבחינה זו נקרא יום כיפורים גם כן ראש השנה. הרי נתבאר סוד יום כיפורים הגדול שהיא סוד הכנסת ענפי השנה למקורו, סוד י"ב צירופי שם הוי"ה מתייחדים עם י"ב צירופי שם אהי"ה: