מוסר על בראשית מא:יד

וְהִנֵּה לְפִי הַיָּדוּעַ מֵחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לֹא עָבַד בְּבֵית פּוֹטִיפַר כִּי אִם שָׁנָה אַחַת, וּבְבֵית הָאֲסוּרִים יָשַׁב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, [שֶׁנִּגְרַשׁ מִבֵּית אָבִיו כְּשֶׁהָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה הָיָה בֶּן שְׁלֹשִים], וְאִיתָא בִּשְׁמוֹת רַבָּה פָּרָשָׁה ז', שֶׁעֶשֶׂר שָׁנִים הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בְּבֵית הָאֲסוּרִים, עַל שֶׁהוֹצִיא דִּבָּה עַל עֲשָׂרָה אֶחָיו, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ' י"ד): "כִּי אִם זְכַרְתָּנִי וְגוֹ' וְהִזְכַּרְתַּנִי" וְגוֹ', נִגְזַר עָלָיו עוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים. אָכֵן, כַּאֲשֶׁר נִשְׁלַם הַזְּמַן, לֹא נִשְׁתַּהָה שָׁם רֶגַע יוֹתֵר, כָּאָמוּר (בראשית מ"א י"ד): "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר", וְלֹא כָּתַב: וַיּוֹצִיאוּהוּ מִן הַבּוֹר, דְּהָיָה מִשְׁתַּהֶה עַל יְדֵי זֶה יוֹתֵר כַּמָּה רְגָעִים.

הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה: שֶׁיִּזְכֹּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ. רְאֵה אֵיךְ מְקַשֵּׁט עַצְמוֹ וּמְיַפֶּה עַצְמוֹ הַהֹלֵךְ לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר ד ב): ״כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק״; וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק עָלָיו הַשָּׁלוֹם (בראשית מא יד): ״וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר, וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבוֹא אֶל פַּרְעֹה״. וְהִנֵּה רְאֵה שֶׁאֵין תַּכְשִׁיט הָעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שָׁעָה אַחַת. אִם כֵּן אֲנַחְנוּ הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים לְעוֹלָם, כִּי הוּא רוֹאֶה מַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, וְאֵין מָנוֹס מִמֶּנּוּ כִּי בְּכָל מָקוֹם הוּא, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לַחְשֹׁב תָּמִיד בִּגְדֻלָּתוֹ, וּלְהַסְכִּים בְּלִבֵּנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וּלְהִתְקַשֵּׁט עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת לְפָנָיו.