מוסר על בראשית מב:יג

וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים ׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֙ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃

שני לוחות הברית

וזהו סוד (בראשית מב, יא) כלנו בני איש אחד נחנו. כתיב חסר אלף, ואח"כ כתיב (שם יג) שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד, וכתב רש"י כולנו בני איש אחד, נצנצה בהם רוח הקודש שכללוהו עמהם. והנה אודיע ענין נצנץ רוה"ק. יעקב הוא אחד עם השבטים, וכן יוסף אחד מן השבטים. השבטים לא נתנו מתחילה הגדולה ליוסף בזה, אדרבא ויפשיטו כתנתו וטבלו בדם. חסר אלף מן אדם, על כן אמרו כלנו בני איש אחד נחנו, איש אחד הוא יעקב שהוא אחד עמנו והוא האלף. אמנם נחנו חסר אלף, כלומר שנים (צ"ל שוים) אנחנו אתה כמונו. אח"כ הודו ואמרו שנים עשר עבדיך אנחנו, ואמרו בתוספות אלף וכלנו בני איש אחד והוספת האלף מורה על יוסף. ובפירוש אמרו אח"כ על יוסף והאחד איננו, הרי קראו את יוסף ברוח הקודש אחד. זה היה נצנוץ רוח הקודש, כי כן הודו ליוסף לבסוף כמו שיתבאר לקמן אי"ה:
שאל רבBookmarkShareCopy