מוסר על בראשית מג:ט

אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃

שערי תשובה

וְרָאוּי לְבַעַל הַתְּשׁוּבָה לַעֲשׂוֹת כֵּן קֹדֶם הַוִּדּוּי כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה בְּוִדּוּיוֹ. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעֵת הַתְּשׁוּבָה כֵּן עָשָׂה קֹדֶם הַוִּדּוּי. שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נ"א:ו') לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. פֵּרוּשׁ לְךָ לְבַדְּךָ אֲנִי נֶחְשָׁב חוֹטֵא וְאֵינֶנִּי צָרִיךְ זוּלָתִי לִמְחִילָתְךָ. וְאִם חָטָאתִי לְאִישׁ כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי מְחִילָה מִמֶּנּוּ. וְכִפַּרְתִּי פָּנָיו. וְכָמוֹהוּ (בראשית מ"ג:ט') וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים. עַל הַחֵטְא הַזֶּה אֵחָשֵׁב חוֹטֵא כָּל הַיָּמִים אֵצֶל אָבִי. כִּי לָזֹאת לֹא יִסְלַח לִי. וְתַרְגּוּמוֹ וֶאֱהֶא חָטֵא לְאַבָּא. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי. לֹא חָטָאתִי לְאִישׁ וְלֹא הֶעֱתַרְתִּי דְּבָרַי עָלָיו. וְלֹא לָקַחְתִּי מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה שֶׁאֶצְטָרֵךְ לִמְחִילָתוֹ וּלְהָשִׁיב אֶת גְּזֵלָתוֹ. וְאֵין כַּפָּרָתִי תְּלוּיָה אֶלָּא בִּסְלִיחָתְךָ. לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. כְּדֵי לְהַרְאוֹת לְעַמִּים צִדְקָתְךָ. וְגֹדֶל סְלִיחָתְךָ. בְּיוֹם דְּבָרְךָ וְדִינְךָ בְּעֵת שָׁפְטְךָ אוֹתִי. וּלְשׁוֹן לְמַעַן. כִּי גֹּדֶל הַחֵטְא. סִבָּה לְהִוָּדַע גֹּדֶל הַצְּדָקָה בִּסְלִיחָתוֹ. עַל כֵּן יִמְשֹׁל הַדָּבָר. כְּאִלּוּ הָיָה רֵאשִׁית חַטָּאת. לְמַעַן יִגָּלֶה חֶסֶד הַשֵּׁם. וְצִדְקוֹ בִּסְלִיחָתוֹ בְּיוֹם שָׁפְטוֹ. וְכָמוֹהוּ (הושע ח':ד') כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת. כִּי עֲשִׂיַּת הָעֲצַבִּים סִבַּת הִכָּרֵת כַּסְפָּם וּזְהָבָם. הִמְשִׁיל הַדָּבָר כְּאִלּוּ עָשׂוּ הָעֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ. לְמַעַן זֶה תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ עַל הַפְּקֻדָּה וְהַשִּׁלּוּם (ור"ל שהוא מצדיק עליו את דינו ית'). וְכֵן לְמַעַן יִכָּרֵת. לְמַעַן זֶה יִכָּרֵת.
שאל רבBookmarkShareCopy

שמירת הלשון

וְהִנֵּה יְהוּדָה אָמַר (בראשית מ"ג ט'): "אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים", שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל יְדֵי זֶה נִסְבַּב לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד יוֹתֵר מִכָּל הָאַחִים, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ. וְסִבַּת הַדָּבָר, כִּי הוּא סִבֵּב הַדָּבָר לְמָכְרוֹ לְעֶבֶד. וּבֶאֱמֶת הוּא הָיָה הֶחָשׁוּב שֶׁבָּאַחִים, וְהָיָה לוֹ לְהִתְחַזֵּק לְהָשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו, וְעַל כֵּן נֶעֱנַשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ בְּעַרְבוּת נוֹרָאָה עַל אָח אַחֵר לְהָבִיאוֹ אֶל אָבִיו, וּבָזֶה יִתְחַזֵּקּ בְּכָל כֹּחוֹ וְגַם יִתְרַצֶּה בְּעַצְמוֹ וְיִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי אֲדוֹן הָאָרֶץ שֶׁיִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד, כְּדֵי שֶׁהָאָח יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ לְאָבִיו. וְגַם כָּל יֶתֶר הָאַחִים שֶׁנִּתְרַצּוּ בַּמְּכִירָה, נִסְבְּבָה לָהֶם דְּאָגָה רַבָּה, אֲשֶׁר נִתְרַצּוּ עַל יְדֵי זֶה כֻּלָּם לִהְיוֹת עֲבָדִים, כַּכָּתוּב שֶׁאָמְרוּ (בראשית מ"ד ט'): "וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאֲדֹנִי לַעֲבָדִים"; וְגַם בְּסוֹף פָּרָשַׁת וַיְחִי (בראשית נ' י"ח): "וְיֵלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ: הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים".
שאל רבBookmarkShareCopy

שמירת הלשון

וְיֵשׁ עוֹד עִנְיָן נוֹרָא מְאֹד שֶׁנִּסְבַּב לִיהוּדָה, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבבא קמא דף צ"ב.), שֶׁהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין בַּאֲרוֹן שֶׁהָיָה מְנֻדֶּה, עַד שֶׁבָּא מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּבִקֵּשׁ עֲבוּרוֹ: שְׁמַע, ה' קוֹל יְהוּדָה, וְהִתִּירוּ לוֹ נִדּוּיוֹ. לֹא הֲווֹ מְעַיְלֵי לֵהּ לִמְתִיבְתָּא דִּרְקַיעָא (לא הכניסוהו לישיבה של מעלה). עַל זֶה בִּקֵּשׁ (דברים ל"ג ז'): וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ. לֹא הֲוָה יָדַע לְמִשְׁקַל וּלְמִטְרֵי בִּשְׁמַעְתָּא (לא היה יודע לשקל ולתרץ בסברא). יָדָיו רַב לוֹ, וְעַיֵּן שָׁם עוֹד. וְכָל זֶה בָּא לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאָמַר (בראשית מ"ד ל"ב): "אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ", וְהוּא כְּבָר הֱבִיאוֹ, אַךְ קַלְלַת חָכָם מִתְקַיֶּמֶת אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי (מכות י"א:). וּכְבָר אָמַרְנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מְדַבֵּר הוּא הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁהֶחֱרִימוּ כָּל מִי שֶׁיְּגַלֶּה זֶה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, וְשִׁתְּפוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וְעַל כֵּן נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵאֵת יַעֲקֹב אָבִינוּ, עַד לְבַסּוֹף שֶׁכָּתוּב (בראשית מ"ה כ"ז): "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹּב אֲבִיהֶם", וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם הַתַּרְגּוּם: וּשְׁרַת רוּחַ דְּקֻדְשָׁא (ושרתה רוח הקודש), וְתַחַת הַחֵרֶם הַזֶּה נִגְזַר עָלָיו, שֶׁתִּסְתַּלֵּקּ מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, כְּמוֹ אָדָם שֶׁהוּא מָחְרָם מַמָּשׁ, וְעַל כֵּן נִסְבַּב הַדָּבָר שֶׁיְּהֵא מְקַבֵּל נִדּוּי עַל עַצְמוֹ שֶׁיאמַר (בראשית מ"ד ל"ב): "וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים".
שאל רבBookmarkShareCopy