מוסר על בראשית מ:טז

וּכְדֵי לְבָאֵר קְצָת מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם אַעְתִּיק קְצָת מִמַּאַמְרֵי חֲזַ"ל בָּזֶה, וְזֶה לְשׁוֹן הַסֵּפֶר מַעֲלַת הַמִּדּוֹת: דְּעוּ בָּנַי, כִּי מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם הִיא מַעֲלָה הָרָמָה, שֶׁכֵּן הוּא שֵׁם אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו' כ"ד): "וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם", וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהַשָּׁלוֹם מָצוּי, שָׁם יִרְאַת שָׁמַיִם מְצוּיָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם שָׁלוֹם, אֵין יִרְאַת שָׁמַיִם מְצוּיָה. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל בָּאֲגָדָה: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ הַכְּתוּבִים דִּבְּרוּ דִּבְרֵי בַּדָּאִים לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה (בראשית י"ח י"ב): "וַאֲדוֹנִי זָקֵן" וַה' אָמַר לְאַבְרָהָם (שם י"ג): "וַאֲנִי זָקַנְתִּי". וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בְּרֵאשִׁית נ' ט"ז): "וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר", וְאֵין אָנוּ מוֹצְאִין, שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ כְּלוּם, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשְׁדוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה מְבַקְּשִׁין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ' י'): "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם". גָּדוֹל הַשָׁלוֹם, שֶׁחוֹתְמִין בּוֹ בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו' כ"ו): "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁחוֹתְמִין בּוֹ בְּסוֹף הַתְּפִלָּה בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים כ"ט י"א): "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּיוֹם נֶחָמַת יִשְׂרָאֵל מִתְבַּשְּׂרִין תְּחִלָּה בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ"ב ז'): "מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם". בָּנַי, בּוֹאוּ וּרְאוּ כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ לַשּׂוֹנְאִים אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: פִּתְחוּ לָהֶם בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר" וְגוֹ', (ברכות י"ז.) אָמְרוּ עָלָיו עַל ר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם וַאֲפִלּוּ נָכְרִי בַּשּׁוּק. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (אבות ד' ט"ו): הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל הָאָדָם, מַה בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם? אֲפִלּוּ אִם אַתָּה רוֹאֶה שֶׁלִּבּוֹ עָלֶיךָ, הֱוֵי מַקְדִּימוֹ לְשָׁלוֹם, שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן תִּגְרֹם לוֹ שֶׁיֹּאהַבְךָ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ נִכְנָע לְהַשְׁלִים עִמְּךָ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסְרוֹ וּמַכְנִיעוֹ תַּחְתֶּיךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ' י"ב): "וְאִם לֹא תַּשְׁלִים וְגוֹ' וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ" וְגוֹ', וְכֵן מָצִינוּ בְּדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר הַשָּׁלוֹם שֶׁל שָׁאוּל כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"כ ז'): "אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה", וְשָׁאוּל, לֹא דַּי שֶׁלֹּא הָיָה נִתְפַּיֵּס לוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיָה רוֹדְפוֹ כְּדֵי לְהָרַע לוֹ, וּמְסָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד דָּוִד בַּמְּעָרָה וּבַמַּעְגָּל, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָלְתָה אֶל דָּוִד לְהָרַע, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל"ד ט"ו): "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹֹם וְרָדְפֵהוּ", בַּקְּשֵׁהוּ בִּמְקוֹמְךָ "וְרָדְפֵהוּ" עִם שׂוֹנַאֲךָ, בַּקְּשֵׁהוּ בִּמְקוֹמְךָ "וְרָדְפֵהוּ" בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, בַּקְּשֵׁהוּ בְּגוּפְךָ "וְרָדְפֵהוּ" בְּמָמוֹנְךָ [פֵּרוּשׁ: שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בִּמְעוֹז הַשָּׁלוֹם], בַּקְּשֵׁהוּ לְעַצְמְךָ "וְרָדְפֵהוּ" לַאֲחֵרִים, בַּקְּשֵׁהוּ הַיּוֹם "וְרָדְפֵהוּ" לְמָחָר. וְאַל תִּתְיָאֵשׁ לוֹמַר: לֹא אוּכַל לְהַשְׁלִים, אֶלָּא רְדֹף אַחַר הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁתַּגִּיעֵהוּ. וְאֵיזֶהוּ רְדִיפַת שָׁלוֹם? כָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל: זֶה הַמְדַבֵּר שָׁלוֹם בִּשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת וּמְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ מִפְּנֵי הָרַבִּים, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט"ז כ"ה): "וַיָּקָם מֹשֶה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם". וְהַמְבַטֵּל עֲסָקָיו וּמַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בֵּין רַב לְתַלְמִידוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה סְעֻדָּה לִשְׁנֵיהֶן כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹםֹ בֵּינֵיהֶן.

והיותר גדולה אלי היא בקשת תורת האמת – . אני בחלומי בעת עסקי לצרכי הגו'. אדברה ברעיונות מקשקשות בלי סדרים את אשר נוקרה אצלי מכבר ועל יד הבקורת החזקה אסמוך לדבר דברי בטח כי אם שגיתי הבקורת תישר דרכי = מה היא האמת ? לא על הפשטות לבדו יהי' האמת כי הפשטות אינו אלא סעיף מדרכי הראיות וע"פ הרוב קושיות החמורות הנולדות מהרכבות הקודמות משולבות בשילוב חזק (בל ינתקו בנקלה כי אין לבקש מופת אשר הקדמותיו משולב לבל ינתקו. כמ"ש הרמב"ן בהקדמה לספר המלחמות) עומדים הכן ללחום נגד הפשטות ולהזיזה. כאשר אנחנו רואים בדברי התלמוד בהאקימתות. ובדברי רבותינו בעלי התוב' אשר לאורם נלך תמיד. גם לא בחידוש הקצר יתמך האמת. כי יש דבר קצר והקדמותיו משולבים בשילוב פורח באויר עד אשר גם ריח האמת אין בו. ויש מאמר ארוך והקדמותיו משולבים בשילוב נכון אזי בחדר האמת יבוא. אם כי נצרך לביקור רב ולחיפוש יתירה בהיות שליבותיו רבים. ואז לפעמים גם בהנתק אחת מהנה בספר האמת בל יכתב. גם לא ע"י חפץ האדם לתור אחרי תורת האמת יבנה האמת להביא בחדרה את אשר יורנו שכלו. ומקרא מלא דבר הכתוב (משלי ב') אם תבקשנה ככסף (קאי על התורה כהתחלת הפסוקים בני כו' וכמבואר בילקוט במקומו) ובבקשת הכסף אין די בחפץ האדם לבד רק אם ימצא לו ההכנות השייכים לבקשתו. כן גם בבקשת התורה. וביתר שאת כי בכסף היסוד היא עזר אלקי. ובתורה היסוד הכנות האדם (אם מעצמו אם מאחרים) ואז יזהיר עליו גם נוגה עליון. כי לא בשמים היא והתורה נתונה לב"א. אכן לא בשבי' היא אצלם להתנהג בה כחפצם רק כבעל דעת ישרה להקים הסיבות הטבעיות המבילים להמסובב. היא ידיעת האמת. ובכלל לבקשת תורת האמת ב' יסודות לה. היכולת בטבעי. והטהרה במחשבתו – היכולת – היא הבקיאות הגדולה בהקדמות והתבונה היתירה בשכל ישר וחד לבנות הרכבות חזקות כראי מוצק. ואחר העיון הרב על כל הצדדים לברר האמת. – הטהרה – היא אשר יכנוה החכמים בשם הכרה מדעית וחכמי המוסר בשם התפשטות הגשמיות היינו שיהי' השכל בודד בלי הרכבתו עם יתר כוחות הנפשות אשר בהאדם. כי זולת זאת נטית כוחות הנפשיות המה מסכים מבדילים בינו לבין הכרת האמת. אשר גם שיקול דעת הישר בעוזרה. והנטי' תעקמה לצעד בדרך עקלקלות. מקור היכולת – את אשר נאצל מתבונת רבים גדולים חקרי לב כאשר הוסכן בימי חז"ל והקדמונים רבותינו ז"ל – ויסוד הטהרה – כאשר ישוו כוחות הנפשית במשקל אחד לב' הצדדים. והשכל יעמוד נצב באין מכריע. ואז ד' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים (בהכנה הנדרשת) להאיר עיניהם במאור תורתו. ואולי נוכל להעמים הדבר בדברי חז"ל (סוטה דף כ"ב) ירא את ד' בני ומלך עם שונים אל תתערב אמר ר' יצחק אלו ששונים הלכות. כי מצות התורה היא. לשמור משפטי המלך. גם באין רואה ואין יודע כמאמרם ז"ל דינא דמלכותא דינא. יען כל מקור האמת בידו בתכלית השלימות. היכולת והטהרה ועזר אלקי כמאמר הכתוב לב מלך ביד ד'. כן גם ביראת ד' היא התורה ע"ד אמת (עיין בבא בתרא דף ט"ז תפר יראה כו' ברא לו תורה כו') יסודה היכולת והטהרה ואז יסייעהו הי"ת משמים. ועם שונים אלו ששונים הלכות בלי תלמוד אל תתערב: