מוסר על דברים ד:טו

ומי שאינו נשמר מכל דבר המזיק לגופו, נמצא שהוא אויב לעצמו ומבקש רעתו ועתיד לתן את הדין, שאם החובל באחרים עברה היא בידו, על אחת כמה וכמה החובל בעצמו, ועוכר שארו אכזרי. ועל אחת כמה וכמה צריך לשמר עצמו במקום דאיכא אפלו ספק ספקא של פקוח נפש, ואם מכניס עצמו למקום סכנה על הנאת ממון, נמצא שממונו חביב עליו מנפשו, ואם עושים לו נס, מנכין לו מזכיותיו, נמצא שמוכר זכיותיו ורב טוב הצפון לו לעולם הבא, מתן שכרן של מצוות, על ממון כל דהוא, שהוא כלה ואבד וגם ענוש יענש, וכדאי הוא להתחיב בנפשו על דעבר אמימרא דרחמנא שהזהיר: השמר לך ושמר נפשך מאד (דברים ד ט), ונשמרתם מאד לנפשתיכם (שם טו). לכן לא יעמד אדם במקום סכנה, כגון בדרכים שהם מסכנים או דרך ימים ונהרות, אלא אם כן הוא מכרח בהכרח גמור משום כדי חייו, ויוליך עמו אנשים מזינים ללוותו כדי למעט הסכנה על פי דרך טבע. ואם יכול לילך דרך יבשה, לא ילך דרך ימים ונהרות, שהם יותר מסכנים. ולפי מה שהיא הסכנה, כך אם עושים לו נס מנכין לו מזכיותיו. ולכן כל מה שיוכל למעט הסכנה על ידי ממון או טרחה יתרה, הרי זה זריז ונשכר, והשבח יתר על ההוצאה, ומצות ונשמרתם מאד שמקים כדאי היא שתגן להצילו מכל צרה ולהניח ברכה אל ביתו, ויהיה שלם בגופו שלם בממונו (ונכתב עוד בזה לקמן ערך "שמירה"):

ועוד צריכין אנו להבין ולידע שאין לבורא יתברך לא גוף ולא גשם ולא תמונה ולא שום דמות כענין שנאמר קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ואומר ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. וכן הוא אומר ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש ואף על פי שמצינו בתורה מקראות רבים כתובים בהם מלות גשמיות אצל הבורא יתברך כענין שנאמר בכל מקום עיני ה' אף ידי יסדה ארץ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כתובים באצבע אלהים. ומקראות רבים כיוצא באלה. לא נכתבו כי אם להבין לבני אדם במה שיוכלו להבין. ועל כיוצא בזה אמרו חכמים ז"ל דברה תורה כלשון בני אדם והכל כינויים ומשלים אצל הבורא ועיקר האמת שהוא בלי גוף ותמונה גשמיות והרבה הזהירנו בתורה להרחיק ממנו מין גשמיות כענין שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד כי לא ראיתם כל תמונה.

העיקר השלישי אין לו דמות הגוף ואינו גוף, כמו שנאמר (דברים ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, זה העיקר סובב והולך אדלעיל, לומר שאף שהמשלנו סוד שמותיו נגד מציאותו המחויב כערך גוף לנשמה, אין המשל דומה לנמשל, כי ח"ו אין לו דמות הגוף, ואינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף ומקריו כמו התנועה והעמידה או שאר שינויים. ודברה תורה כלשון בני אדם, אבל יש להדברים סוד: