מוסר על דברים ד:י

וּבֶאֱמֶת הוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה הוּא חוּץ מִמְּזוֹנוֹת, הַקְּצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בביצה ט"ז.): כָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְכוּ' וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאִם פָּחַת פּוֹחֲתִין לוֹ, וְאִם מוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ. לֵךְ נָא רְאֵה, מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (בקדושין ל.): כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ קִבְּלָהּ מֵהַר סִינַי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד' ט'): "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ", וְסָמִיךְ לֵהּ (שם י'): "יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב". גַּם עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים, הוּא וּבָנָיו. כְּמוֹ דִּכְתִיב (דברים י"א י"ט): "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" וְגוֹ' וְסָמִיךְ לֵהּ (דברים י"א כ"א): "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם" וְגוֹ;