מוסר על דברים ה:כח

ודע, כי לפום רהיטא יש קושיות גדולות. ישראל מונין ללבנה ואומות העולם לחמה, והלא מעלת חמה עדיפא, והא ראיה משה נתעלה פניו כפני חמה. איתא בזוהר, שהענין האומות מונין לחמה כעת סיבובה, כמו שנאמר (קהלת א, ו) הולך אל דרום וסובב אל צפון, וכן הם הרשעים, כמו שכתב רש"י ז"ל בקהלת. אבל מעלת החמה בעמידה זהו מעלה גדולה לישראל, כמו שאמר יהושע (יהושע י, יב) שמש בגבעון דום וירח בעמק האילון. ונראה דעל זה ירמוז כשגילה הקדוש ברוך הוא (במדבר יב, ו) שנבואת שאר נביאים בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה וגו' פה אל פה אדבר בו, פירש רש"י, פה אל פה דברתי אליו ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה, כח). הנה זה יהי' רמז גדול למה שכתבתי, מאחר שנבואתך ביום ופניך הם פני חמה, ואיזה בחינה מהחמה, עמוד עמדי, דהיינו בחינת עמידתה ולא גלגולה:

עוד קשה, מה שפירש רש"י פה אל פה אדבר בו (במדבר יב, ח), פה אל פה דברתי עמו ואתה פה עמוד עמדי (דברים ה, כח), מה שייכות לזה הפסוק בכאן. או למה לא הניח כפשוטו:

הרי ג' מתנות טובות, ארץ, תורה, עולם הבא. ומשה רבינו ע"ה זכה בכולן מן המובחר ומסולת שבהן, דהיינו פנימיות אלה ג' מתנות כאשר אפרש. ועל זה בא הרמז לאחר הזכרת ארץ ישראל והזכרת מתן תורה ורמז עולם הבא במה שאמרו (דברים ה, כב), ועתה למה נמות כדפירשתי, אמרו ישראל אל משה רבינו ע"ה קרב אתה ושמע. וכן אמר הש"י למשה רבינו ע"ה (שם כח), ואתה פה עמוד עמדי. אתה ראשי תיבות *ארץ *תורה *הבא. ומשה רבינו ע"ה אף שלא נכנס לארץ התחתונה הגשמיית, נכנס בארץ העליונה בחייו כמבואר בזוהר (ח"א כא, ב), והעתקתיו לעיל בפרשת ויחי (תו"א ד"ה ומעתה). יעקב אבינו נקבר בארץ ישראל, כי נתדבק בארץ ישראל העליונה שהיא מדת מלכות. ומה שזכה יעקב אבינו לאחר מותו, זכה משה רבינו ע"ה בחייו, כי היה איש אלהים בעלה דמטרוניתא. ולאחר מותו נתעלה משה ביובל העליון שהוא הבינה הרי שג' מתנות אלה זכה בהם משה בפנימיות ובתוכיותם, בחייו זכה לארץ העליונה וגילוי כתר תורה שזכה לדעת סודותיה הנעלמים. אח"כ זכה לעולם הבא הנעלם הפנימי כי משה עלה הוא בן עליה על הכל. כי אלו ג' מתנות טובות הם נגלות והם נסתרות: