מוסר על דברים ז:ו

ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם. אהבתי אתכם אמר ה' והוא אבינו כמה שאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם וכתיב (דברים ז, ו) בך בחר ה' להיות לו לעם סגולה וכתיב (דברים ז, ז) לא מרובכם חשק ה' וגומר כי מאהבת ה' אתכם. עם הדברים האלה ראו נראה כמה חובותינו לפני המקום ואיך לא יתלהב הלב לאהבתו וגם לזכור הברית אשר כרת עמנו לדורות את אשר ישנו פה ואשר איננו פה כמה שאמר (דברים כט, יא) לעבדך בברישת ה' אלהיך וגו' ולא אתכם לבדכם. ותחת כי אהב אבותיך ויבחר בזרעו אחריו מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ אראך את אשו הגדולה ומתוך האש שמעת דבריו:

וְגַם לֹא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת לְשׁוּם אֻמָּה בָּעוֹלָם לְסַפֵּר תְּהִלָּתוֹ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מג כא): ״עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ״. וּכְתִיב (דברים ז ו): ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ״. וּכְתִיב (דברים כו יח): ״וַיְיָ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה״. וּכְתִיב (דברים כו יט): ״וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם״. וְגַם לֹא לְשׁוּם בְּרִיָּה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ד לה): ״אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ״. וּכְתִיב (דברים ד ח): ״וּמִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת״. וּכְתִיב (דברים ו יג): ״אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד״.

ובענין מאכלות אמרו במדרשו של רשב"י ע"ה (ח"ג מא, ב) בזה הלשון, תא חזי כל מאן דאכיל מאינון מיכלי דאסירי, אתדבק בסטרא אחרא וגעיל נפשיה וגרמיה ורוח מסאבא שריא עליה, ואחזי גרמיה דלאו חלקיה באלהא עילאה ולא אתי מסטריה ולא אתדבק ביה, ואי יפוק הכי מהאי עלמא אחדין ביה כל אינון דאחידן בסטרא דמסאבא ומסאבין ליה ודנין ליה כבר נש דאיהו געלא בהאי עלמא וגעלא בעלמא אחרא, ועל דא כתיב (ויקרא יא, מג) ונטמתם בם בלא אל"ף, דלא אשתכח אסוותא לגעוליה ולא למסאבותיה לעלמין, וי להו ווי לנפשייהו דלא יתדבקון בצרורא דחיי עלמין, דהא אסתאבו ווי לגרמייהו, ועלייהו כתיב (ישעיה סו, כד) כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר. מאי דראון סרחונא, מאן גרים לון ההוא סטרא דאתדבק ביה. ישראל אתיין מסטרא דימינא, ואי אתדבקן בסטרא דשמאלא הא פגימין לסטר דא, ופגימין לגרמייהו ופגמין לננפשייהו, ופגימין בעלמא דין ועלמא דאתי, כ"ש מאן דאתדבק בסטרא דמסאבא דכלא אחיד דא בדא וכתיב (דברים ז, ו) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך וגו', ע"כ: