מוסר על דברים טו:א

ולפי שחבב הב"ה את השבת, שהוא יום השביעי, חיבב כל השביעים. שבעה רקיעים ברא הב"ה, ומכולם לא בחר אלא שביעי, והן ערבות, שנא' (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו. שבעה ארצות ברא הב"ה, ומכולם לא בחר אלא ארץ ישראל, שנא' (דברים יא, יב) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה. שבעה מדברות ברא הב"ה, ומכולם לא בחר אלא הר סיני, שנא' (תהלים סח, יז) ההר חמד אלהים לשבתו. שבעה ימים ברא הב"ה, ומכולם לא בחר אלא ים כנרת והנחילו לנפתלי, שנא' (דברים לג, כג) נפתלי שבע רצון. שבעה עולמות ברא הב"ה, ומכולם לא בחר אלא עולם שביעי, שהוא שבת מנוחה לחיי עולם. שבעה שנים ברא הב"ה, ומכלם לא בחר אלא שמיטה, שנא' (דברים טו, א) מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. ומכל השמיטות קדש את השביעית, שהוא היובל, שנא' (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים שנה. שבעת ימים ברא הב"ה, ומכולם לא בחר אלא יום השביעי, שנא' (בראשית ב, ג) ויברך אלהים את יום השביעי.

תשובת הצבור [רצויה לפני הב"ה ב]כל זמן שעושין תשובה, כענין שנא' (דברים ד, ז) ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים כה' אלהינו בכל קראנו אליו. וגרסי' בפ"ק דמסכת ראש השנה פסוק אחד אומר בכל קראנו אליו, נראה שהב"ה קרוב לקוראיו בכל זמן, ופסוק אחד אומר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, נראה שהוא ית' שמו קרוב בזמן. א"כ קשי קראי אהדדי. ומתרץ בגמ' לא קשיא, הא בצבור הא ביחיד, בצבור בכל קראנו, ליחיד בהמצאו. א"ר רבה בר אבוה, אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, שנא' (דברים ד, כט) ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך. נמצא שהתפלה והתשובה מקובלת לפני הב"ה בחדש השביעי, שהוא תשרי, והוא החביב בחדשים. תשרי, ת'שובה, ש'ופר, ר'אש השנה, י'ום הכפורים. ד"א תשרי, ת'פלה, ש'ועה, ר'נה, שהן הסליחות, שנא' (איכה ב, יט) קומי רני בלילה לראש אשמורות. וגרסינן במכילתא בחדש השביעי, שהוא מושבע ממצות, שופר בתוכו, כפור בתוכו, לולב וערבה בתוכו, סוכה בתוכו, עצרת בתוכו. וגרסי' במ' ראש השנה כל השביעים חביבין לעולם. למעלה השביעי חביב, והם השמים, ושמי השמים, רקיע, שחקים, זבול, מעון, ערבות. ערבות חביב, שנא' (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו. בדורות שביעי חביב, והם אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך. חנוך חביב, שנא' (בראשית ה, כד) ויתהלך חנוך את האלהים. בבני דוד השביעי חביב, והם אמנון, כלאב, אבשלום, אדוניה, שפטיה, ירבעם, שלמה. שלמה חביב, שנא' (שמואל ב יב, כה) ויקרא שמו ידידיה בעבור ה'. בשנים השביעית חביבה, שנא' (דברים טו, א) מקצה שבע שנים תעשה שמטה. בשמיטות השביעית חביבה, שנא' (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים שנה. בימים השביעי חביב, שנא' (בראשית ב, ג) ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. בחדשים השביעי חביב, שנא' (ויקרא כג, כד) בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון. ועוד כי בראש השנה נברא אדם הראשון, וחטא והב"ה מחל לו, ואמ' לו, כשם שמחלתי לך ביום הזה [כך אני עתיד למחול לבניך ביום הזה].

תע"ה תע"ו מצות השמטת כספים בשנת השמטה, שנאמר (דברים טו, א) מקץ שבע שנים וגו'. ושלא יתבע הלואה שעברה עליו השמטה, שנאמר (שם ב) לא יגוש.