מוסר על דברים טז:כ

הכלל העולה, סנהדרין שפטו משפט צדק על פי התורה, וכשהיה צורך הוראת שעה אז היה מלך דן ופורץ גדר נגד משפט התורה. וזהו רמז (דברים טז, כ) צדק צדק תרדוף. צדק אחד נגד הסנהדרין שהוא משפט צדק. וצדק השני להוראת שעה, ועליו אמר (שם טז, כ) למען תחיה וירשת את הארץ, כי לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה:

וְיִהְיֶה זָרִיז לְבַקֵּשׁ יְדִיעַת הַתּוֹרָה וִידִיעַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, דִּכְתִיב (הושע ו ג): ״נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יְיָ״. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים (אבות ד יג): הֱוֵי גֹּלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה. וְיִהְיֶה זָרִיז לְבַקֵּשׁ צְדָקָה, דִּכְתִיב (דברים טז כ): ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף״; וּכְתִיב (ישעיהו נא א): ״שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְיָ״. וְצָרִיךְ זְרִיזוּת לִכְתֹּב סְפָרִים אֲשֶׁר הוּא צָרִיךְ לִלְמֹד מֵהֶם. אוֹ כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹ כְּשֶׁיִּשְׁמַע שׁוּם דָּבָר חִדּוּשׁ – יִהְיֶה זָרִיז לְכָתְבוֹ, וְלֹא יַמְתִּין עַד שֶׁיִּשָּׁכַח מִלִּבּוֹ.

צדק צדק תרדוף (דברים טז, כ). קשה הכפל וכבר פירש מורה על הוראת שעה ובסנהדרין (לב, ב) אמרו הלך אחר בית דין יפה. ד"א אחד לדין ואחד לפשרה. ובספרי מנין ליוצא מבית דין זכאי כו'. עוד יש לפרש צדק צדק תרדוף, על דרך (אבות א, א) הוו מתונים, שאף אם כבר בא דין זה לפניך הוי מתון בו עתה. ועל זה בא הרמז (שמות יח, טז) כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש לרעהו, פירוש כשיהי' עתה לשני בעלי דינים עתה דבר ביחד מה שהיה ממש אותו דבר כבר, מכל מקום איני סומך על מה שפסקתי כבר, רק אני שופט בין איש לרעהו עתה, כי אולי הכל לפי מה שהוא האדם: