מוסר על דברים ט:ה

לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃

שני לוחות הברית

והמרגלים התחילו בחכמה כלומר בערמה, והזכירו את עמלק, לרמוז על שים באזני יהושע המוזכר שם וכדפרישית, כלומר עדיין לא העת שנכנס לארץ עד שימות משה ויהושע יכניס. וגם כי מעשה עמלק מזכיר חטא של ישראל שהיה גדול במאוד כמו שנאמר (שמות יז, ז) היש ה' בקרבנו אם אין, ומסיבה זו ויבא עמלק כמו שכתב רש"י בפרשת בשלח. ורמזתם היה כי ישראל אינם זוכים עתה, כי הם ברשעה. ועל הכנעניים אמרו כי הם אנשי מדות, רצו לומר בעלי מדות טובות כמו שנפרש. והנה כיבוש הארץ היא שכתיב (דברים ט, ה) לא בצדקתך כי אם ברשעת הגוים, וזה וזה לא נתקיים, ועדיין לא שלם עון האמורי:
שאל רבBookmarkShareCopy