מוסר על דברים יא:ב

וּלְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁבָּזֶה שֶׁאָמַר: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", גָּרַם שֶׁיִּמָּצְאוּ אֲנָשִׁים שֶׁיְּפַקְפְּקוּ בִּנְבוּאָתוֹ, כְּמַעֲשֶׂה דְּקֹרַח. [הֲגַם שֶׁבַּסּוֹף הָיָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה אֲמִתַּת נְבוּאָתוֹ לְעֵינֵי הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י"א ב'): "כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אֱלֹקֵיכֶם וְגוֹ', (שם ו') וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְגוֹ', (שָׁם ז') כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה". מִכָּל מָקּוֹם מִתְּחִלָּה הָיָה עַל יְדֵי קֹרַח, דָּתָן וַאֲבִירָם צַעַר גָּדוֹל].