הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה׃
שני לוחות הברית
הלא המה בעבר הירדן (דברים יא, ל). עיין בהיכלות (זח"ב רמז, א) מטבילות הנשמות בהר דינור וקצתם נטבעים שם. (ועיין באיכה רבתי (עי' בר"ר עח, א) בפסוק (איכה ג, כב) חסדי ה' וגו', א"ל ומה עסקי' דנהר דינור א"ל כהדין ירדנא כו'). ואבנים שיש בהם כדמות מים מים, זו היא גם יהושע התרה לישראל בעודם בירדן שיקיימו, ואם לאו מים באים ושוטפות אתכם (סוטה לד, א):
שני לוחות הברית
והנה דיבר בכאן מברכה וקללה ונתן גבול ומקום לשתיהם, והתחיל ביסורין ומסיים בשלוה, אחרי דרך מבוא השמש (דברים יא, ל), על דרך (קהלת יב, ב) עד שלא תחשך השמש. בארץ הכנעני היושב בערבה, הכנעני הוא מלך ערד שפירשתי במקום אחר, הוא היצר הרע, כנען בידו מאזני מרמה (הושע יב, ח), והוא כערער בערבה, משא"כ המצות עושה פרי וזוכה לעץ החיים עץ שתול על פלגי מים העליונים, אילן יש לו להקב"ה כו' (כתובות קיא, ב), אבל אילני סרק והיוצא בו חלק העושים רע. מול הגלגל, הוא גילגול החוזר בעולם, ורומז לעונש הגלגול הנודע. וכשהוא מצד החסד הוא גלגול מלא בגמטריא חסד, וכשהוא חסד, כלומר מצד העונש הוא גלגל החוזר והוא מול לשון ממולי קרוב להכרית. אצל אלוני מורה, הוא שכם מקום המוכן לפורענות, ויט שכמו לסבול. ושם, מורה כי משם תצא הוראה, רצה לומר על דרך שכתב מדרש שמואל על הא דתנן (אבות ג, א) ליתן דין וחשבון, למה הקדים דין לחשבון עיין שם: