מוסר על דברים יג:ו

הַחֵלֶק הַשִּׁשִּׁי – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה. וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת. וְעַל מַעֲשֵׂה הַחַטָּאִים לֹא יִלְטֹשׁ עַיִן וְלֹא יַשְׁגִּיחַ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ וְהִנֵּה נִצְטַוִּינוּ לְבַעֵר הָרָע מִקֶּרֶב עַמֵּנוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ג:ו') וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה נִתְפָּשׂ עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. יֵשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה נִתְפָּשׂ עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. יֵשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּכָל הָעוֹלָם וְאֵינוֹ מוֹחֶה נִתְפָּשׂ עַל כָּל הָעוֹלָם. וְנֶאֱמַר (ויקרא כ"ו:ל"ז) וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְדָרְשׁוּ בּוֹ זַ"ל (סנהדרין כז:) אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו וְאָמְרוּ (שבועות לט.) כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה.

הַשִּׁשִּׁי: מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לֵב עַל מַעֲשֵׂה הַחַטָּאִים – זֶה הַדָּבָר קָרוֹב לַחֲנִיפוּת. כִּי הֵם הַחוֹטְאִים חוֹשְׁבִים: כֵּיוָן שֶׁאֵינָם מוֹחִים בְּיָדֵינוּ וְאֵינָן מְקַנְטְרִים אוֹתָנוּ, כָּל מַעֲשֵׂינוּ הֵם טוֹבִים. וְנִצְטַוִּינוּ לְבַעֵר הָרַע מִקִּרְבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג ו): ״וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ״.