מוסר על דברים יד:יג

וּבוֹא וּרְאֵה מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי (דַּף רסג, ב), כִּי יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁנִּקְרָא "פַּתּוֹת", עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְפַתֶּה לִבְנֵי נָשָׁא, לְאִסְתַּכָּלָא וּלְעַיְּנָא בְּמָה דְּלָא אִצְטָרִיךְ לֵיהּ, בְּכַמָּה נְאוּפִין וּזְנוּנִין. וּלְאַחַר מִיתַת הָאָדָם, שֶׁנִּקְבָּר בַּקֶּבֶר, בָּא הַמְמֻנֶּה הַהוּא וּמַחֲזִיר לְהָאָדָם נִשְׁמָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הָאָדָם בְּאַכְזָרִיּוּת וּמְשַׁבֵּר הָעֶצֶם שֶׁל עֵינַיִם, וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ אֶת הָעֵינַיִם, וְאַחַר כָּךְ דָּן אֶת הָאָדָם בְּיִסּוּרִין קָשִׁים וּמָרִים. וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִים אוֹתוֹ לְבוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וְאוֹחֲזִין בּוֹ וְדָנִים אוֹתוֹ בְּדִינִין קָשִׁים וּמָרִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי יֵשׁ עוֹף קָטָן הַנִּקְרָא בַּתּוֹרָה (דְּבָרִים יד, יג): "רָאָה". וְנִקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק. וְעַל עוֹף זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חֻלִּין סג, ב), שֶׁנִּקְרָא כֵּן, שֶׁרוֹאֶה לְמֵרָחוֹק, וּמְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ בִּרְאִיָּתוֹ. וְלָכֵן הָעֹנֶשׁ שֶׁל הָאִישׁ הַמִּסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים, יִתְגַּלְגֵּל נִשְׁמָתוֹ בְּעוֹף זֶה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְסוֹבֵל שָׁם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד.