מוסר על דברים יז:ו

שופטים ושופטים תתן לך וגומר. מתחילה אפרש על דרך פשוטו, ואח"כ יתבאר הסוד. שופטים ושוטרים תתן לך. קשה שופטים ושוטרים תשים עליך הוי ליה למימר, כמו (דברים יז, ו) שום תשים עליך מלך. ואין לומר עליך לא שייך רק דוקא במלך, דהא דרשו רז"ל (יבמות מה, ב) כל משימות שאתה משים עליך יהיו מקרב עמיך:

וביום השבת שני כבשים וגומר (במדבר כח, ט), (שם כד) על עולת התמיד וגומר. הענין, על פי שנים עדים יקום דבר (דברים יז, ו), הנה אנחנו מעידים על חידוש העולם, ושהוא יתברך רבון כל העולמים בשני עדיות, אחד לא תעשה, ואחד עשה. הלא תעשה הוא לא תבערו אש בכל כו', מה שאנו שובתין בשבת. והעשה הוא (ויקרא ו, ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, שאנחנו עובדים לו באש אשה ריח ניחוח להראות כי הוא הבורא, והוא האדון. ונתוסף בשבת קרבנות אשה ריח ניחוח נוסף על עולת התמיד, להורות כי אדרבה בשבת המורה אחידוש העולם מכח שבו שבת השם יתברך ממלאכתו, ועל כן נאסרנו ממלאכה לסיבה זו עצמה, ראוי להוסיף בעבודת המקדש אשה ריח ניחוח, כי מה שמורה לא תעשה של לא תבערו אש בכל מושבותיכם, על זה מורה מצות עשה וביום השבת שני כבשים, כי על מה שמורה מצות לא תעשה, מורה המצות עשה, והם ענין אחד:

ומה שאומרים ויכלו אחר התפלה, כתבו הרא"ש והמרדכי והטור שתקנו כן מפני יום טוב שחל בשבת שאין אומרים ויכלו בתפלה, וצריך האדם לומר ב' פעמים ויכלו, כי אין העדות מתקיימים אלא על פי שנים, לא רצו לשנות אף בשבתות דעלמא לאומרו אחר התפלה בשביל יום טוב לא פלוג. ואע"פ שאז הם ג' עדיות, רמז לדבר (דברים יז, ו) על פי שנים עדים או שלשה עדים. ויהיה הרמז אז על סוד קרבן מוסף, כדלעיל: