פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבוֹ֒ וְהִשִּׂיג֛וֹ כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלוֹ֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
שני לוחות הברית
וכי תזבחו זבח וגומר (ויקרא יט, ה), מדבר בקדושת אכילה ודמיא להא דכתבתי לעיל ולא שרי לאכול בשר כי אם שלמים כדאפשר, דהיינו בהיותו במדבר, ואחר כך בריחוק מקום נשתרי. נותר רמז לבל יאמר מה נאכל למחר. הרי דיבר בקדושת הגוף דהיינו הלכות ביאה והלכות מאכלות אסורות: