מוסר על דברים כא:טז

וכשרצה משה רבינו ע"ה שתחול הברכה על ישראל, התעורר אלו השש עמודים. וכתיב (דברים לג, ב) אש דת למו, וקבלנו אלו ב' תיבות נכתבות סמוכות כאלו הי' תיבה אחת, והוא ראשי תיבות *אמת *שלום *דין *תורה. וחסד ועבודה הוזכר אח"כ בשבט לוי (שם לג, ח) איש חסידי"ך, וכתיב (שם י) ישימו קטורת. והנה הקטורת הוא הנבחר מהעבודה, ולבסוף כתיב (שם כו) רוכב שמים בעזרך. כתיב (ישעיה סו, א) השמים כסאי, והוא יתברך הרוכב. ורמז אח"כ (שם כה) וכימיך דבאך. ו' ימי המעשה שש עמודים נקראים ימים. תורה, דכתיב (שמות יט, א) ביום הזה באו מדבר סיני, פירש רש"י, שיהיו דברי תורה חביבין בכל יום כאלו היום נתנו. עבודה, דכתיב (ויקרא ז, לח) ביום צותו, על כן אין כשרין אלא ביום. גמילות חסדים דכתיב (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו, אמרו רבותינו ז"ל (חגיגה יב, ב) כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום כו'. דין, דכתיב (דברים כא, טז) ביום הנחילו והיה לכם לחקת משפט, ואין דנין בלילה. אמת, יתבאר ביום הדין הגדול והנורא. שלום, הוא חיבור והתדבקות שני הפכים, וכן ערב ובוקר והיו ליום אחד:

אוֹ יֵשׁ לוֹמַר, דְּנוּכַל לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב: כִּי תִּהְיֶינָה לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים: אַחַת אֲהוּבָה שֶׁהוּא מַחֲלַת, שֶׁהִיא נִרְאֵית לִבְנֵי אָדָם מְקֻשֶּׁטֶת, וְתָמִיד הִיא בְּמָחוֹל וּבִשְׂחוֹק. וְהַשְּׂנוּאָה הִיא לִילִית הָרְשָׁעָה, הִיא תָּמִיד מְיַלֶּלֶת וְעוֹסֶקֶת בִּבְכִיָּה, לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא נוֹלַד מֵאִשְׁתּוֹ הָרְאוּיָה לוֹ, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר תָּמִיד עַל כָּל פָּנִים טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁיִּדְבַּק בְּאִשְׁתּוֹ, וְכָל מִי שֶׁנִּכְשַׁל חַס וְשָׁלוֹם בְּעָווֹן זֶה, יְעֻיַּן לְעֵיל פֶּרֶק ב' וּלְקַמָּן בְּפֶרֶק סט וּבְפֶרֶק ע, וִימַהֵר בִּתְשׁוּבָה, וְאָז טוֹב יִהְיֶה לוֹ אָמֵן סֶלָה.