מוסר על דברים כב:כט

לא תענה זו מצות לא תעשה שלא לענות עדות שקר. ויכלול שלא יגרש את אשתו לעולם בלשון (משלי ג׳:כ״ט) אל תחרוש על ריעך וגו', והנביא מלאכי אומר (מלאכי ב׳:ט״ז) כי שנא שלח. וכתיב (ירמיהו ג׳:כ׳) אכן בגדה אשה מרעה כן בגדת בי, ויכלול עוד שלא יגרש אונס אנוסתו שנאמר (דברים כ״ב:כ״ט) לא יוכל שלחה כל ימיו, ושלא יעיד בעל עבירה שנאמר (שמות כ״ג:א׳) אל תשת ידך עם רשע. ושלא יעיד קרוב שנא' (דברים כ״ד:ט״ז) לא יומתו אבות על בנים כלומר בעדות בנים וה"ה לשאר קרובים:

וְאָמְרוּ עוֹד (ברכות ה'.): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִסּוּרִין בְּדֵלִין מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה' ז'): "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף", וְאֵין עוּף אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ג ה'): "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ". וְאֵין רֶשֶׁף אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ב כ"ד): "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵּי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי". וְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אִם רָאִיתָ שֶׁיִּסּוּרִין מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין עָלֶיךָ, רוּץ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וּמִיָּד הַיִּסּוּרִין בּוֹרְחִין מִמְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ו כ'): "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ" וְגוֹ'. וְלִפְעָמִים מַצֶּלֶת אוֹתוֹ, גַּם אִם נִתְחַיֵּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קדֹשִים, אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה וְכוּ', מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה לָמוּד לִקְרוֹת דַּף אֶחָד יִקְרָא שְׁנַיִם, וְאִם הָיָה לָמוּד לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד יִקְרָא שְׁנַיִם וְכוּ'.

רבי יהודא בר עלאי אומר, אמר משה מצינו שפדיון נפשו של אדם ככר כסף, שנאמר (מל"א כ, לט) והיה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול. רבי יוסי אומר ממוציא שם רע למד, שנאמר (דברים כב, יט) וענשו אותו מאה כסף, ואנחנו הוציאו שם רע ואמרנו אלה אלהיך ישראל. כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן ק' כסף. ריש לקיש אמר מן האונס למד, כתיב (שם כט) ונתן האיש השוכב עמה וגו', ואנו אנסנו הדיבור שכתוב לא יהיה לך וגו' ועשינו עבודה זרה, כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן חמשים כסף. רבי יהודא בר סימון אמר, משור נגח למד, שנאמר (שמות כא, לב) אם עבד יגח השור, ואנחנו המרנו כבודו בשור שנאמר (תהלים קו, כ) וימירו כבודם בתבנית שור, כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן שלשים שקלים: