מוסר על דברים כג:יא

וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע (דברים כ"ג:י'). פֵּרְשׁוּ זַ"ל לֹא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְהַרְהֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת. וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו (דברים כ"ג:י"א) כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה.

וגרסינן בפרק קמא דפסחים (ג, א) אמר רבי יהושע בן לוי, לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עיקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר (בראשית ז, ח) מן הבהמה אשר איננה טהורה. רב אשי אמר ט' אותיות, שנאמר (דברים כג, יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. רבינא אמר עשר, איכא וא"ו דטהור. רב אמר י"ו, שנאמר (ש"א כ, כו) כי אמר מקרה הוא בלתי טהור כי לא טהור: