מוסר על דברים כז:יד

וְעָנ֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וְאָֽמְר֛וּ אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל ק֥וֹל רָֽם׃ (ס)

שמירת הלשון

וְהִנֵּה לְבַד כָּל אֵלּוּ הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, הַמְדַבְּרוֹת בְּעִנְיַן אִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע, בֵּרֵךְ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לְמִי שֶׁנִּזְהָר מֵחֵטְא זֶה, וּלְהֶפֶךְ לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע נֶאֱמַר עָלָיו אָרוּר, וְהוּא בְּפָרָשַׁת תָּבוֹא (דברים כ"ז י"ב): "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִּים" וְגוֹ'; שֶׁכָּל אַחַד עָשָׂר הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ מִתְּחִלָּה בְּבָרוּךְ לְמִי שֶׁנִּזְהָר בָּזֶה, וְעַל כֵּן אָמְרוּ מִתְּחִלָּה בַּבְּרָכָה בְּקוֹל רָם (שם י"ד) "אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" לְמִי שֶׁנִּזְהָר מֵחֵטְא זֶה, וְכָל יִשְׂרָאֵל עָנוּ עַל זֶה אָמֵן, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ (דבדים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּסִפְרִי, וְכָל יִשְׂרָאֵל עָנוּ עַל זֶה אָמֵן. וְכַמָּה יֵשׁ לִזָּהֵר מֵחֵטְא זֶה, שֶׁהוּא מְקֻלָּל עֲבוּר זֶה מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּזְהָר מֵחֵטְא זֶה, שֶׁהוּא מְבֹרָךְ מִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

וראיתי בספר צרור המור בזה דברים נכבדים, וזה לשונו, אמר אזכיר ולא תזכיר. הרצון כי הש"י הוא המזכיר את השם ולא הכהן, כי אע"פ שהכהן היה מזכיר את השם במקדש, והשם היה מזכיר ומוריד שפע האותיות ונתנם בפיו של כהן גדול, ואז היה הכהן גדול גומר ומזכיר ולא באופן אחר. וזהו שאמרו בירושלמי (סוטה פ"ז ה"ב ל, א) מאי בקול רם, בקולו של רם, מלמד שהיה הקב"ה משתף שמו עם הכהנים, כלומר שהיה משים הדברים בפיהם, כענין מה שנאמר במשה (שמות יט, יט) והאלהים יעננו בקול, ונותן הקול בפיו:
שאל רבBookmarkShareCopy