מוסר על דברים כז:כד

אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ (ס)

שמירת הלשון

וּבֶאֱמֶת כַּמָּה צָרִיךְ לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע בְּעַצְמוֹ עַל עִנְיָן זֶה, דַּהֲלֹא אִם יִקרְאוּ לוֹ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְיִמְצָא בַּפְּסוּקִּים דְּמַיְרֵי הָתָם בְּאִסּוּר סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע, כְּגוֹן בְּפָרָשַׁת (ויקרא י"ט ט"ז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", (דברים כ"ז כ"ד) וְ"אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", (דְּבָרִים כ"ד ט') וְ"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" וְגוֹ', (שמות כ"ג א') וְ"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", וְכַדּוֹמֶה, שֶׁהָיָה חָסֵר קוּצוֹ שֶׁל יוֹ"ד בְּאֵיזֶה מָקוֹם, לֹא יִרְצֶה לְבָרֵךְ עַל הַתּוֹרָה וְיֹאמַר, כִּי תּוֹרַת ה' צְרִיכָה לִהְיוֹת שְׁלֵמָה כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא חֲסֵרָה. הֲרֵי שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אוֹתִיּוֹתֶיהָ, וּכְשֶׁבָּא אוֹתוֹ עִנְיָן לְיָדוֹ, תֵּכֶף הֻפְקְּרוּ אֶצְלוֹ פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה, עַד שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב זֶה לְעָוֹן כְּלָל. רְאֵה, אָחִי, מַה דְּאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק כ"ט: כָּל הַמַּכִּיר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, הֲרֵי זֶה רָשָׁע גָּמוּר.
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי תשובה

וְזֶה דְּבַר כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ערכין טו:) כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר. שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ב:ה') אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. וְעַל כֵּן חֲשָׁבוּהוּ כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר. כִּי הוּא מְסַבֵּב וְגוֹרֵם נֶזֶק גָּדוֹל וְרָעָה רַבָּה לַחֲבֵרָיו. בְּהַבְאִישׁוֹ אֶת רֵיחָם בְּעֵינֵי הָעָם. אוֹ בִּשְׁאָר דַּרְכֵי הֶפְסֵד. וְלֹא יִתָּכֵן אֲשֶׁר יָכִין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּלִי מַשְׁחִית וְנֶזֶק מַר מִמָּוֶת. מִבְּלִי שֶׁיּוֹעִיל לְעַצְמוֹ בָּזֶה תּוֹעֶלֶת וְרֶוַח מָמוֹן. בִּלְתִּי אִם לָכַד יִצְרוֹ אֶת נַפְשׁוֹ וּפָרַק עֹל שָׁמַיִם מֵעָלָיו וְנִתֵּק הַמּוֹסֵרוֹת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִזְמוֹר בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל וְגוֹ'. אֱלֹקִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם – כִּי נִתְכַּוְּנוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם שָׁאוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם (שמואל א כ"ג:כ"א) בְּרוּכִים אַתֶּם לַה' כִּי חֲמַלְתֶּם עַל אֲדוֹנֵיכֶם. וְלֹא שָׂמוּ אֱלֹקִים לְנֶגְדָּם. שֶׁכָּתַב בְּתוֹרָתוֹ (דברים כ"ז:כ"ד) אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר, וְנֶאֱמַר (קהלת י':י"א) וּמָה יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, וְנֶאֱמַר עַל דּוֹאֵג (תהילים נ"ב:ה') הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ וְגוֹ' אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה, וּפֵרְשׁוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים מָה יִתְרוֹן לְךָ וּמָה בֶּצַע כִּי סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרַע. הֲלֹא לְמָמוֹן לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ אַךְ עָשַׁרְתָּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (שמואל א כ"א:ח') אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל. אֵין זֶה כִּי אִם אָהַבְתָּ אֶת הָרַע מִן הַטּוֹב, וְשֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק. כִּי פָּרַקְתָּ עֻלּוֹ. וְנֶאֱמַר (משלי ו':ל') לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב וְגוֹ' וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב וְגוֹ' רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הוּא רַע מִן הַגַּנָּב שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי בַּעַל לָשׁוֹן הָרַע, מִשְּׁנֵיהֶם רַע, כִּי יֶחֱטָא חֲטָאָה גְּדוֹלָה מִבְּלִי הֲנָאָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"כ:ג') מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה.
שאל רבBookmarkShareCopy

שמירת הלשון

כֵּן מַמָּשׁ הוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא חוֹקֵר תָּמִיד אַחַר הַנַּעֲשֶׂה בְּבָתֵּי הָעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לְּסַפֵּר אַחַר כָּךְ בַּשּׁוּק [כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת קְדֹשִים], עוֹד הוּא מִתְהַפֵּךְ בְּעִנְיָנָיו, כִּי כַּאֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם עִנְיָנוֹ לְרָעָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְרַגֵּל מִזֶּה לָזֶה וְהוּא כְּקוֹץ בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הָעִיר, וְכָל אֶחָד שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ, הוּא מְהַלֵּךְ עַל צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים בַּלָּאט וּבַחֲשַׁאי כְּאִלּוּ אֵין נוֹגֵעַ לוֹ דָּבָר, וְלָתוּר עַל יְדֵי זֶה אַחַר כָּל הַנַּעֲשֶׂה בָּעִיר בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי. וּכְהַאי גַּוְנָא בְּעֵת שֶׁהוּא מְסַפֵּר הַלָּשׁוֹן הָרָע וְהָרְכִילוּת, יַעֲשֶׂה בְּדֶרֶךְ רַמָּאוּת, שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ הוּא מְסַפֵּר לְפִי תֻּמּוֹ, וְלֹא יְסַפֵּר כָּל הַסִּפּוּר, רַק מְרַמֵּז, וְעַל יְדֵי זֶה יָבִין חֲבֵרוֹ הַשְׁאָר. וְאָזְנָיו סְרוּחוֹת, וּזְנָבוֹ מֻנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו, גַּם כֵּן שַׁיָּךְ בּוֹ מֵעֵין מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּכֶּלֶב הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁבְּקִרְבּוֹ בּוֹעֲרִים בּוֹ כָּל חוּשֵׁי הַהֶרְגֵּשׁ, וּבִפְרָט חוּשׁ הַשְׁמִיעָה, לִשְׁמֹעַ מִכָּל דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה בְּעִיר וְלָרוּץ וּלְרַגֵּל מִזֶּה לָזֶה, אַף עַל פִּי כֵן בְּפִרְסוּם מַרְאֶה לְעֵינֵי אֲנָשִׁים כְּאִלּוּ הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת כָּל תְּנוּעוֹתָיו וְנֹחַ לַכֹּל וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ שׁוּם דָּבָר מֵהַנַּעֲשֶׂה בֵּין אֲנָשִׁים, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר מִמֶּנּוּ וְיִתְגַּלֶּה לוֹ הַכֹּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף נוֹבֵחַ וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע, כִּי בְּהַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁלּוֹ הוּא מַזִּיקוֹ בַּסֵּתֶר, וּבִפְרָט אוֹתָן כּוֹתְבֵי עָמָל (שֶׁקָּוֹרִין פַּאסְקְוִילִן) שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר". וְהַכֹּל הוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל חֲבֵרוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וְיוּכַל לְהַזִּיקּוֹ כְּעֵין הַכֶּלֶב הַנַּ"ל. לָכֵן נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹתוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַכֶּלֶב שׁוֹטֶה, וְדִמָּהוּ הַסִּפְרִי לִמְנֻשָׁךְ מִן הַכֶּלֶב, כִּי גַּם עָלָיו שׁוֹרָה רוּחַ הַטֻּמֻאָה וְכַנַּ"ל]. [וְסוֹף הַמַּאֲמָר מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ, וְעַיֵּן בְּסוֹף פֶּרֶק ט"ז].
שאל רבBookmarkShareCopy