מוסר על דברים כח:יג

ובפרק גיד הנשה (חולין צב, א) וישר אל מלאך ויוכל (הושע יב, ה), איני יודע מי נעשה שר למי. כשהוא אומר (בראשית לב, כח) כי שרית וגו', הוי אומר יעקב שר למלאך. ובויקרא רבה פכ"ד (ט) והיית רק למעלה (דברים כח, יג), יכול כמוני, תלמוד לומר רק לשון מיעוט, גדולתי למעלה מגדולתכם, ע"כ. הרי שלא מיעט רק גדולתו, אבל גדולתם למעלה מגדולת מלאכי השרת:

וכבר הארכתי בזה בהקדמה תולדות אדם בענין מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן באם השלימות האחרון הוא לנפש לבד, או לשניהם. וסברא האמיתית היא הרמב"ן שהוא לשניהם. ועל עניינים האלה נבאר מאמר בב"ר פרשת מקץ (צ, ב) זה נוסחו, רק הכסא אגדל ממך (בראשית מא, מ), אמר ריש לקיש שתי פרשיות הכתיב משה בתורה, ואנו למדים אותה מפרשת פרעה הרשע. כתוב אחד אומר (דברים כח, יג) והיית רק למעלה, יכול כמוני, תלמוד רק, גדולתי למעלה מגדולתך. והדין (ויקרא יט, ב) דבר אל עדת בני ישראל ואמרת אלהים קדושים תהיו, יכול כמוני, תלמוד לומר (שם) כי קדוש אני ה' אלהיכם, קדושתי למעלה מקדושתכם. ואנו למדים אותה מפרעה הרשע. אני פרעה, יכול כמוני, תלמוד לומר אני פרעה, גדולתי למעלה מגדולתך, עד כאן:

קשה ממה נפשך איזה עדיף, גדולה או קדושה. אם גדולה עדיף, לכתוב המיעוט אצל קדושה שקדושתו למעלה, ולא לכתוב אצל גדולה כי אתי בק"ו. ואם בהיפוך, קשיא להיפוך. ואם שווים הם, לכתוב חד מינייהו: