מוסר על דברים כ:י

כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃

מעלות המדות

ואמרו חז"ל מותר לשנות מדברי שלום, גדול השלום שאפילו המתים צריכין שלום, שנאמר (ישעיהו נז, ב) יבוא שלום ינוחו על משכבותם. גדולה השלום שאפילו בשעת מלחמה מבקשין שלום, שנאמר (דברים כ, י) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום. גדולה השלום שאפילו העליונים צריכין שלום, שנאמר (איוב כה, ב) עשה שלום במרומיו. גדול השלום שחותמין בו בברכת כהנים, שנאמר (במדבר ו, כו) וישם לך שלום. גדול השלום שחותמין בסוף התפילה בשלום, שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. ולא עוד אלא שביום נחמת ישראל, מתבשרין תחילה בשלום, שנאמר (ישעיהו נב, ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום.
שאל רבBookmarkShareCopy

מעלות המדות

בני, בואו וראו כמה גדול כח השלום, שאפילו לשונאים אמר להן הקדוש ברוך הוא פתחו להן בשלום, כענין שנאמר (דברים כ, י) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום. ואפילו בזמן הזה אמרו חז"ל שואלין בשלום הגוים מפני דרכי שלום. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום בעולם, ואפילו גוי בשוק. ואמרו חז"ל הוי מקדים לשלום כל האדם, והוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים. מהו לשלום כל האדם, כלומר אפילו אם אתה רואה שליבו עליך, הוי מקדים לו שלום, שאם אתה עושה כן תגרום לך שיאהבך. ולא עוד אלא שאפילו אם אינו נכנע להשלים עמך, הקדוש ברוך הוא מוסרו בידך ומכניעו תחתיך, כענין שנאמר (דברים כ, יב-יג) ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה, ונתנה ה' אלהיך בידך וגומר.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

עמוד השלום, אפילו במלחמה נצטוינו בשלום, כמו שנאמר במלחמת הרשות (דברים כ, י) וקראת אליה לשלום, אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. ובמלחמת מצוה לא תחיה כל נשמה, כי אלו אנשים רעים וחטאים במאוד, וכליון שלהם גורם שינוח העולם בשלום. ונצטווינו גם על שלום הצומח אם יש בו תועלת, כמו שנאמר (שם יט) לא תשחית את עצה, אפילו בשעת מלחמה. וענין כהן משוח המשמיע לרבים ככתוב, ומעורר אהבת המקום יתברך, אז שלום לנו והמלחמה על צרינו, על כן לא נערוץ מפני האויב:
שאל רבBookmarkShareCopy