רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ (פ)
שני לוחות הברית
עוד לקחת מוסר, לראות כל עמל אדם לפיהו, דהיינו לשון הרע. וגם מאכל פיהו האסור לו לכל היה תקנה, זולת לנחש שדברה לשון הרע. ואדם וחוה חטאו במאכל האסור להם, ועץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תכרות (דברים כ, כ). על כן להזהר מאד בקדושת מאכלים שלא יהיה בו שום נדנוד ספק ספיקא. יחזקאל הנביא לא אכל מבהמה שהורה בה חכם (חולין לז, ב), רק כל אכילתו בקדושה במותר. וכמו שהאכילה מסטרא דשמאלא גורמת מיתה, כן האכילה הקדושה הנרמז במה שאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. והרמז (בראשית ג, כ) אם כל חי. אם כל, אותיות מאכל. והארכתי מאד בזה הענין באלפא ביתא באות ק' קדושה בענין קדושת המאכל, ושם נתבאר ג"כ ענין המאמר בראשית בזכות חלה תרומה ובכורים (בר"ר א, ו), ועיין שם באורך הכל שייך בכאן: