מוסר על דברים לג:יט

וְעַתָּה נְפָרֵשׁ עִנְיַן עֹנֶשׁ הַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵי צִבּוּר. וְכִי הוּא נִכְלָל בְּעָנְשֵׁי הַכִּתּוֹת שֶׁהִקְדַּמְנוּ. בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עַם וּקְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ לַעֲבֹד אֶת השי"ת. וּמַסְכִּימִים הַסְכָּמוֹת לְהַעֲמִיד לָהֶם מִצְוָה. הִנֵּה הֵם מַקְדִּישִׁים אֶת הַשֵּׁם יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג:ה') וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וְנֶאֱמַר (תהילים מ"ז:י') נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹקִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה. נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַמִּים מִפְּנֵי שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג:י"ט) עַמִּים הַר יִקְרָאוּ, וְהֵם עַם אֶחָד לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם. עַל כֵּן אָמַר עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם. וְהַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים נִקְרְאוּ מָגִנִּים מִלְּשׁוֹן (ישעיה כ"א:ה') מִשְׁחוּ מָגֵן. פֵּרוּשׁוֹ – נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֶסְפוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה כִּי מַלְכֵיהֶם וְשָׂרֵיהֶם לֵאלֹקִים. שֶׁהֵם עֲבָדָיו וֶאֱמוּנָיו. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פ"ט:י"ט) כִּי לַה' מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ. מְאֹד נַעֲלָה. שהקב"ה מִתְעַלֶּה וּמִתְהַלֵּל בְּעוֹלָמוֹ בַּאֲסִיפָתָם וַעֲבוֹדָתָם. וְהָאִישׁ הַפּוֹרֵשׁ מִדַּרְכֵי הַצִּבּוּר הִנֵּה הוּא כִּמְקַטְרֵג עַל הַסְכָּמַת עֲבוֹדַת ה'. וּכְיוֹצֵא מִכְּלַל הַמְקַדְּשִׁים אֶת הַשֵּׁם. וּמַרְאֶה עַצְמוֹ כִּי לֹא יַחְפֹּץ לִהְיוֹת בְּסוֹדָם וּלְהִכָּתֵב בִּכְתָבָם. הִנֵּה הוּא מְחַלֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה וְהוּא בִּכְלַל הַכִּתּוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ שֶׁהֵם בּוֹזִים דְּבַר הַשֵּׁם וְאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַשֵּׁנִית כִּי הֵם מְנִיאִים לֵב חֲלוּשֵׁי הַדֵּעוֹת בִּפְרִישָׁתָם מִדַּרְכֵי הַצִּבּוּר וְהִנָּם מִן הַמַּחֲטִיאִים אֶת הָרַבִּים.

ואז יוגמר התיקון להיות כראשית הבריאה השלימות בגוף ונפש כתנות אור כתונת הפסים, כי אדם הראשון עליו נאמר (תהלים מט, כא) אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, כי ירד ממעלת אדם למעלת שור כמו שאמרו רז"ל (שבת כח, ב) שור שהקריב אדם הראשון כו', ואלו לא חטא היה זוכה לאדם כי יקריב מכם (ויקרא א, ב) שהוא עצמו קרבן, כלומר להיותו חי לעולם ויהיה דבק בהש"י, כמו שעתה הצדיקים לאחר מותן שמיכאל כהן גדול מקריב נשמותיהן, על כן הותחל התיקון והמשך מן יוסף שהוא בכור שור (במדבר יח, יז), ויוגמר התיקון ע"י אריה יהודא. ואז יקוים בתכלית נשאים על כנפי נשרים, ובחורבן נתקיים (דברים כח, מט) ישא ה' עליך וגו' כאשר ידאה הנשר, אמנם לעתיד (שם לב, יא) כנשר יעיר קנו, כן הש"י לישראל ויהיה נשאים על כנפי נשרים. הרי הגלגולים של ישראל במדות ד' חיות, אדם שור אריה נשר, ויעלו למעלת האחדות כי יתקיים (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד סופי תיבות דוד, ויהיה אז השלמות בגוף ונפש ביחד כולם יהיו נצחיים ככוונת הבריאה: