וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
שני לוחות הברית
ודוגמא לזה מצינו שהקב"ה בישר הגלויות לשלשה עמודי העולם שבזכותם נברא העולם, והם אברהם אבינו, ומשה רבינו ע"ה, ויעקב אבינו ע"ה, כדאיתא בבראשית רבה (יב, ט) א"ר יהושע בן קרחה, בהבראם (בראשית ב, ד) באברהם, בזכות של אברהם. ר' עזריה אמר, על הדא דרבי יהושע בן קרחה (נחמיה ט, ו) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית וגו' וכל אשר בהם. כל האונקים הזה בשביל מה, בשביל אתה הוא ה' אלקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם, עד כאן לשונו. ונראה לי בזה מתורץ קושיא בלא הכי בקרא. למאי נפקא מינה מזכיר ששמו מתחילה אברם. אלא הרמז על תיבת בהבראם ה' זעירא, אז רומז באברם, ועם ה"ה באברהם וק"ל. נחזור לדברינו, בזכות משה איתא גם בבראשית רבה פרשה א' (ד) ר' ברכיה אמר בזכות משה, שנאמר (דברים לג, כא) וירא ראשית לו, עד כאן. בזכות יעקב, כדאיתא בויקרא רבה פרשת בחקותי (לו, ד), ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל (ישעיה מג, א). ר' פנחס בשם ר' ראובן אמר הקב"ה לעולם עולמי עולמי, אומר לך מי בראך מי יצרך, יעקב בראך יעקב יצרך, ככתוב בוראך יעקב ויצרך ישראל, עד כאן:
שני לוחות הברית
ובעל העקידה ז"ל הביא זה המדרש בהקדמת ספר שמות, וכתב עליו, שהכוונה היא שאלו האחרונים תיקנו עיוות של ראשונים. דהיינו אברהם תיקן חטא אדם הראשון במה שלא עמד על מצות בוראו אשר ציוהו לאמור לא תאכל וגו', ובאברהם נאמר (בראשית כו, ה) עקב אשר שמע בקולי וגו'. בא יצחק ותיקן החטא השני אשר חטא עליו קין, כי הוא הביא צוארו לשחיטה לקבל מצות קונו, היפך ממה שעשה קין שהרג אחיו ואמר לית דין ולית דיין, ולזה ירד ירידה שניה. בא יעקב ותיקן מה שחטאו דור אנוש בחטא העבודות הנכריות, כי הוא אסף את בניו לקבל עול מלכות שמים שלימה עד שאמרו הבנים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, והוא ענה אחריהם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, בעבורו ירד ירידה שלישי. בא לוי ותיקן מה שעיוותו אנשי המבול בחטא הזימה, כי הוא מבואר ממעשה אחותו כמה הרחיק ענין הנבלה ההיא עד שנתקנו עצמם לגדור פרצת הזימה מעל הארץ, וכמו שאמרו (שם לד, לא) הכזונה יעשה [את] אחותינו, יען זאת ירד ירידה ד'. בא קהת ותיקן חטא דור הפלגה כמו שאמרו (שם יא, ד) הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, להמרות עיני עליון בזדונם ובגובה לבם. אמנם קהת היה ראש ופרנס בישראל במצרים אשר קבלו עול מלכות, ויבן ערי מסכנות לפרעה וכו', ובכל זה לא שינו את שמם ולא המירו דתם, ולזה ירד ירידה ה'. בא עמרם ותיקן חטא סדום אשר לא זכרו עשות חסד עם רעיהם, ועמד הוא וגמל חסד עם כל ישראל לשמוע בקול בתו לעשות זיווגים שניים אחר פירשו ממנה, כדי שתהר ותילד למשה מושיעם ממצרים אשר נאמר עליו (דברים לג, כא) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, לזה ירד ירידה ו'. בא משה ותיקן חטא אמרפל הוא נמרוד במה שרדף אחר אוהבו ובקש להמיתו, כי הוא נגש אל ה' בכל לבבו ואוהב אוהביו ועבדיו ומסר נפשו עליהם, כמו שעשה בתוכחת הרשע בהריגת המצרי, והצלת בנות יתרו מהרועים, תחת זאת ירד ירידה ז' וחזרה שכינה לארץ כבראשונה, עד כאן כלל כוונת העקידה בקיצור:
שני לוחות הברית
ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (דברים לג, כא). שמעתי פירושו, שמשבח את גד בחסידות שעשה לפנים משורת הדין. כי מצד הדין לא היו מחוייבים לילך החלוץ בראש, רק ילכו למלחמה בשוה עם ישראל כמו שאמר משה רבינו ע"ה (במדבר לב, ו) האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה, והיה די להם מצד המשפט לילך עם ישראל, וזהו ומשפטיו עם ישראל כך היה קו המשפט לילך עם ישראל. אבל גד הוסיפו ועשו בדרך צדקה שהיו הולכים בראש, ובזה עשו הצדקה מעין הצדקה שיעשה ה' כמו שכתוב (מיכה ב, יג) וה' בראשם, זהו שכתוב (דברים לג, כא) צדקת ה' עשה: