מוסר על דברים לג:כט

אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃ (ס)

מעלות המדות

בני, בואו וראו חבתה של יראת שמים כענין שנאמר (תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה' ובמצותיו חפץ מאד, שכל מי שכתוב בו אשרי מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ולפיכך חתם משה רבינו עליו השלום בברכותיהם של ישראל באשריך, כענין שנאמר (דברים לג, כט) אשריך ישראל מי כמוך. נתקבצו כל ישראל אצל משה רבינו עליו השלום ואמרו משה רבינו אמור לנו מה עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לנו לעתיד לבא. אמר להם איני יודע מה אומר לכם, אשריכם ישראל מה מתוקן לכם, משלו חכמים באגדה למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שמסר בנו לפדגוג, והיה מחזרו מראה אותו ואומר לו כל האילנות הללו שלך הן, כל המדינות שלך הן, כל הארצות שלך הן, משיגע הרבה אומר איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך. כך (תהלים לא, כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. גדולה יראת שמים שלא די שהוא בעצמו עומד לבטח כאילו עומד במגדל עוז ואינו ירא מכל בריה, אלא שהוא מחסה אפילו לבניו, שנאמר (משלי יד, כו) ביראת ה' מבטח עז ולבניו יהיה מחסה. ולא עוד אלא שהוא זוכה ויוצאין ממנו בנים מהוגנים גיבורים בתורה ובמצות, כענין שנאמר (תהלים קיב, א-ב) אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד. וכתיב בתריה גבור בארץ יהיה זרעו. ואמרו חז"ל עד שלא יחטא אין נותנין לו אימה ויראה, משהוא חטא נותנין עליו אימה ויראה. עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע קול הדיבור ועומד על רגליו ויכול לעמוד בו. ומשחטא היה שומע את קולו ומתחבא שנאמר(בראשית ג, ח) ויתחבא האדם ואשתו. עד שלא חטאו ישראל (שמות כד, יז) ומראה כבוד ה' כאש אכלת, ואמרו חז"ל שבע מחיצות של אש היו בוססות זו בזו והיו ישראל רואין ולא היו יראין ולא היו מתפחדין, וכיון שחטאו אפילו פני הסרסור לא היו יכולין להסתכל, שנאמר (שמות לד, ל) וייראו מגשת אליו. עד שלא חטא שלמה היה רודה בשדים ובשדות, דכתיב (קהלת ב, ח) עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני אדם שדה ושדות. עשיתי לי שרים ושרות משוררים זכרים ומשוררות נקבות. ותענוגות בני אדם פדובטא. שדה ושדות שידה ושדתין. וכיון שחטא הביא ששים גבורים שהיו משמרין את מטתו, שנאמר (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה, שהיה מתפחד מן הרוחות לכן נאמר (משלי יד, כו) ביראת ה' מבטח עז, שכל מי שיש בו יראת שמים אין עליו יראה אחרת, אלא יש לו יראה מוטלת על הבריות ואפילו על המזיקין, כענין שנאמר (בראשית ט, ב) ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ, לרבות את המזיקין, ואמרו חכמים אין בית רובע בחללו של עולם, שאין בו תשעה קבין של מזיקין. והאדם הולך ופושט אצבעו לתוך עינו של מזיק והאלהים משמרו. ובשעה שהאדם רוצה לילך בשוק קהל של מלאכים ושל מזיקין לפניו והן מכריזין ואומרים תנו מקום לאיקונין של אלהים כמין פורמא יש בפני המזיקין כגון החמורים הללו של טוחנין, וכשעונותיו של אדם גורמין הכיסוי שבפניהם הוא מתגלה ומביט באדם ופניו משתנות, שנאמר (איוב יד, כ) משנה פניו ותשלחהו, והוא נשטם לפיכך נמסרו לו המלאכים לשומרו. כלום יש מגדל עוז גדול מזה, וכל התולה בטחונו בהקדוש ברוך הוא מתוך יראה הקדוש ברוך הוא מגין עליו לעולם הזה ולעולם הבא, כענין שנאמר (תהלים קטו, יא) יראי ה' בטחו בה' עזרם ומגנם הוא, עזרם בעולם הזה ומגנם בעולם הבא. שהוא מגין עליהם מפני מדת הדין, ולא עוד אלא שמוסיף ימים שנאמר (משלי י, כז) יראת ה' תוסיף ימים. תדע שכל מקום שיש יראת שמים, שם חיים מצוי, כענין שנאמר (משלי יט, כג) יראת ה' לחיים, ומהו היראה? שיהיה האדם רואה את המקום כנגדו תמיד בכל שעה ובכל רגע, ויהיה נכנע לפניו בכל מדות הכנעה והעבדות כעבד העומד לפני רבו, וירא וחרד מפניו שמא ישגה בעבודתו, או שמא לא יתרצה רבו אליו, ומתוך כך ניתן אל לבו להרצות לפניו במעשיו ובכל ענייניו, וכל מה שהוא עושה בחרדת הלב כדי שלא ימצא אחריו משגה או דבר מכוער. כך צריך לו לאדם ליתן יראתו של הקדוש ברוך הוא על פניו תמיד וכשהוא עוסק בתורה ובמצות יעשה אותם מן הלב, ויהיה חרד בעשייתן שמא יולד לו בהן דבר ממפסידי המצות, כגון הגאוה והגסות והתפארות בני אדם והסח הדעת ודומיהן, לפי שאינו ירא מן המצות אלא ממי שצוה עליהן. ומאותות היראה שיהיה האדם נבון ומשכיל כענין שנאמר (משלי יד, טז) חכם ירא וסר מרע. ואמרו חכמים ז"ל אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה. ושיהיה עניו ושפל ברך כענין שנאמר (משלי כב, ד) עקב ענוה יראת ה', כלומר בשביל הענוה שיש בו, מביאתו ליראת ה', ושיהיה חנו נטוי על הבריות שכך אמרו חכמים ז"ל כל אדם שיש לו חן בידוע שירא שמים הוא, שנאמר (תהלים קג, יז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו. ושיהיו דבריו נשמעים כענין שנאמר (קהלת יב, יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, וישנא את הרע, ואינו מתגאה בעצמו, ופיו ולבו שוין, כענין שנאמר (משלי ח, יג) יראת ה' שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי. הלא תראו בני, כמה פעמים הזהיר הקדוש ברוך הוא על היראה מתוך חשיבותה ומעלתה, כענין שנאמר (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא, (ויקרא יט, יד) ויראת מאלהיך, (דברים כח, נח) ליראה את ה' הנכבד והנורא הזה. וראוי לכל ירא שמים, שלא יירא מן האנשים להוכיחם אם יראה אותם שנוהגים שלא כשורה. כי דבר זה נגד יראת שמים, כמו שאמר חכם אחד ראוי למחזיק בחכמה ובצדק, שלא ירא מבני אדם. ואמר חכם אחד, הצדיקים אינם יראים כי אם האלהים לבדו, אך לירא מפני חכמים ותלמידיהם מפני מעלת התורה, דבר זה ראוי והגון וחייב אדם לכבדם ולירא מפניהם שכך אמרו חכמים ז"ל (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא, לרבות תלמידי חכמים. אשריהן יראי שמים ההולכים בדרכי האל ונהנין מיגיעתם, אשריהן בעולם הזה, וטוב להן לעולם הבא, כענין שנאמר (תהלים קכח, א-ב) אשרי כל ירא ה' ההלך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. לכן בני הוו זהירין במעלת המדה הזאת, כדי שתזכו לעושר ולכבוד ולחיים בעולם הזה, ולעולם הבא. כענין שנאמר (משלי כב, ד) עקב ענוה יראת ה' עשר וכבוד וחיים. ואלהינו ברחמיו יתן יראתו על פנינו לבלתי נחטא:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

ועל זה בא הרמז וזאת הברכה אשר ברך משה, כבר כתבתי ענין ברכה ותורה שבעל פה היא השניה, והיא ב' דבראשית, ומורה על א' דאנכי שהוא תורה שבכתב. גם נודע כי מדת מלכות נקרא ברכה, והיא בריכה המקבלת כל ההשפעות בסוד מאה אדני, אדנים של המשכן, והם בסוד מאה ברכות כמבואר בשערי אורה, ואמרו במדרש תהילים (עי' ב"ר ק) במקום שפסק יעקב בברכותיו, התחיל משה. ובמקום שפסק משה, התחיל דוד. יעקב פסק בזאת, (בראשית מט, כח) וזאת אשר דבר להם אביהם. משה התחיל בזאת (דברים לג, א). משה פסק (שם כט) אשריך ישראל, דוד התחיל באשרי (תהלים א, א):
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

ובזוהר (אדרא רבא נשא ח"ג קלח, ב) אמרו, פתח ר' שמעון ואמר כתיב ואתם הדבקים מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהן (דברים לג, כט) אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה', משום דאדבקותא דלהון בשמא דא בעלמא דין, ובעלמא דאתי לא מתפרשין מיניה מההוא צרורא דצרירי' בי' צדיקייא, הדא הוא דכתיב ואתם הדבקים בה', ולא אל ה', אלא בה' ממש. הבן כי קרא השם הזה צרור החיים כי שם נצרר הכל. יהי רצון שנזכה:
שאל רבBookmarkShareCopy