כְּעַ֞ן הֵ֧ן אִֽיתֵיכ֣וֹן עֲתִידִ֗ין דִּ֣י בְעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַשְׁרוֹקִיתָ֣א קיתרס [קַתְר֣וֹס] שַׂבְּכָ֡א פְּסַנְתֵּרִין֩ וְסוּמְפֹּ֨נְיָ֜ה וְכֹ֣ל ׀ זְנֵ֣י זְמָרָ֗א תִּפְּל֣וּן וְתִסְגְּדוּן֮ לְצַלְמָ֣א דִֽי־עַבְדֵת֒ וְהֵן֙ לָ֣א תִסְגְּד֔וּן בַּהּ־שַׁעֲתָ֣ה תִתְרְמ֔וֹן לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּ֑א וּמַן־ה֣וּא אֱלָ֔הּ דֵּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן מִן־יְדָֽי׃
אורחות צדיקים
וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדַּת הַגַּאֲוָה – צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל וְלָשׁוּב מִמֶּנָּה. כִּי הִיא מְגֻנָּה מְאוֹד, וְהַהֶזֵּק שֶׁלָּהּ רַב וּמָצוּי תָּמִיד, וְהַתּוֹעֶלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְעַט. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה מְאוֹד, כִּי הַגַּאֲוָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְשֶׁבֶר וְשִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז יח): ״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן״; וְנֶאֱמַר (שם כט כג): ״גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ״. וּכְבָר יָדַעְתָּ מָה אֵרַע לְפַרְעֹה בְּאָמְרוֹ (שמות ה ב) ״מִי יְיָ...״, וּלְגָלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שֶׁאָמַר (שמואל א יז י) ״אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל״, וּלְסַנְחֵרִיב שֶׁאָמַר (ישעיהו לו כ) ״מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי, כִּי יַצִּיל יְיָ אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי״, וּנְבוּכַדְנֶצַּר בְּאָמְרוֹ (דניאל ג טו) ״וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי״, וְהַדּוֹמֶה לָהֶן אֲשֶׁר אָמְרוּ כְּדִבְרֵיהֶם – וְאַחֲרִיתָם הָיָה בּוּז וְקָלוֹן. וּמִי שֶׁהוּא בְּמִדָּה זוֹ – אֵינוֹ נִצּוֹל מֵחֵטְא וְעָווֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (משלי כא כד): ״זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ, עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן״.
שני לוחות הברית
אלא הענין הוא כך. אברהם אבינו מסר עצמו להיות נשרף על קידוש השם, וא"כ היה ראוי להיות נשרף כי אין כוונת הצדיק הקדוש להיות ניצול, ואדרבא זכות הוא לו כשמת בקידוש השם מה טוב חלקו ומה נעים גורלו, וזהו ענין עשרה הרוגי מלכות הקדושים. ומה שניצולו חנניה מישאל ועזריה, זהו לסתום פי דוברי שקר שאמר (דניאל ג, טו) מן הוא אלהא די ישיזבנכון מן ידי. אבל אברהם אבינו העומד לשרוף היה טוב וראוי להיותו נשרף, ומה שלא נשרף הוא בשביל שעדין לא נולד יצחק שיצא ממנו יעקב שיוליד י"ב שבטים שהם אומה ישראלית והם תכלית הבריאה בשביל התורה שיקבלו כמו שאמרו (בר"ר א, א) בראשית בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית, זהו ענין יעקב אשר פדה את אברהם, כלומר בשביל מציאת יעקב ובניו המוכן לצאת ממנו: