מוסר על דניאל ה:א

והנה האוכל אשר אוכל האדם מזרע הארץ, וידוע כי מלך כל הזרעים הוא הדגן ציוה הקב"ה ליקח הראשית מיד ממנו, דהיינו תרומה. ולא היה להקב"ה די בקדושה זו, רק קידוש בראשית אחר, דהיינו מעשר ללוי וממנו תרומת מעשר לכהן, ואז היא בסוד אי"ק בכ"ר כמבואר בשערי אורה, בסוד מאה ברכות, בסוד כהן לוי ישראל, בסוד נפש רוח ונשמה. הישראל נותן עשרה ממאה ללוי, והלוי נותן אחד מעשרה לכהן. אח"כ כשנשתנה הדגן למעליותא ונעשה עיסה, והלחם הוא דבר חשוב שכל הסעודה נקראת על שם הלחם כמו שכתוב (דניאל ה, א) עבד לחם רב, נצטוו בראשית עריסותיכם:

והנה האוכל אשר אוכל האדם מזרע הארץ, וידוע כי מלך כל הזרעים הוא הדגן, ציוה הקב"ה ליקח הראשית מיד ממנו דהיינו תרומה, ולא היה להקב"ה די בקדושה זו, רק קידש בראשית אחר דהיינו מעשר ללוי, וממנו תרומת מעשר לכהן, ואז הוא בסוד אי"ק בכ"ר כמבואר בשערי אורה בסוד מאה ברכות בסוד כהן לוי וישראל, בסוד נפש רוח ונשמה. הישראל נותן עשרה ממאה ללוי, והלוי נותן אחד מעשרה לכהן. אח"כ כשנשתנה הדגן למעליותא ונעשה עיסה, והלחם הוא דבר חשוב שכל הסעודה נקראת על שם הלחם כמו שנאמר (דניאל ה, א) עביד לחם רב, נצטוו ראשית עריסותיכם:

ב' וכתב עוד הטור בסוף סימן הנזכר וזה לשונו, וכתב עוד אחי הר"ר יחיאל בשם אדוני אבי הרא"ש ז"ל, שאם שתה יין ומים, (ולאו דוקא מים אלא הוא הדין שכר או דבש שקורין מי"ד ושאר משקים), שאין לו לברך על המים בורא נפשות רבות, כי ברכת היין פוטרתן אעפ"י שאינן מעין ברכתן. מידי דהוה אברכה ראשונה דקיימא לן יין פוטר כל מיני משקה משום חשיבותו, אעפ"י שאינן בכלל בורא פרי הגפן. הוא הדין בברכה אחרונה. עד כאן לשונו^הגה"הפירוש, אע"פ שבשעה שבירך על היין לא הי' דעתו לשתות רק אותו הכוס בלבד ולא יותר, ואח"כ נמלך לשתות עוד כוס אחר של מים או שאר משקה, ואז הדין נותן שצריך לחזור ולברך עליו שהכל, כי ברכת בורא פרי הגפן לא פוטרת מברכה ראשונה כיון שהי' לו היסח הדעת, כמו שכתב הטור בסימן קע"ד. אפילו הכי כשמברך אח"כ על היין ברכה אחרונה מעין ג' פוטר גם כן שאר משקים מברכה אחרונה שלהם דהיינו בורא נפשות, מידי דהוי אפירות הבאים בתוך הסעודה דאין ברכת המוציא פוטרתן מברכה ראשונה ואפילו הכי בברכת המזון פוטרתו, הכי נמי במשקין דלעיל, דאף דאין ברכת היין פוטרתן מברכה ראשונה משום היסח הדעת דלעיל, אפילו הכי ברכה אחרונה דיין פוטרתן, מאחר שיש שייכות למשקין יין דהם תוך סעודה דידיה הואיל וקביעתו קביעות אליבא הטור דסובר שאף בזמן הזה יש קבע לשתיית יין כמו שכתב בסימן קע"ד. וכמו שבמאכל כל הדברים הבאים בתוך הסעודה, דהיינו לאחר ברכת המוציא וקודם ברכת המזון קרויים תוך הסעודה וברכת המזון פוטרתן אף אם צריך לברך ברכה ראשונה, כגון אם אמר הב לן ונברך ואח"כ אומר הב לן ונשתי דצריך לברך על המשקין ברכה ראשונה, ואפילו הכי פטורין מברכה אחרונה דברכת המזון פוטרתן. הכי נמי ברכה מעין ג' דיין יפטור המשקין בתוך שתיית יין דהוי סעודה דידיה, כי כמו דאמרינן כל דבר מאכל קרוי לחם כמו (דניאל ה, א) עבד לחם רב, כן כל משקה נקרא על שם היין שהוא עיקר:
כלל העולה, אליבא הטור דקיימא לן כוותיה, שאם בירך על היין ושתה אח"כ משקין אחרים אין צריך לברך עליהם כלל לא לפניהם ולא לאחריהם, שברכת היין שבירך ויברך לבסוף פוטר המשקין ששתה בינתיים. ואפילו אם אירע שהוצרך לברך על המשקין ברכה ראשונה כגון בנמלך והיסח הדעת דלעיל, מכל מקום ברכה אחרונה דיין פוטרתן::