מוסר על ויקרא ד:כז

וְהָעִנְיָן הַזֶּה הִתְבָּרֵר עוֹד מִמָּה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא ד':כ"ז-כ"ח) וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְגוֹ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הַחַטָּאת תָּבוֹא עַל הַשְּׁגָגָה בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת. וּמִפְּנֵי עֲווֹן הַכָּרֵת כִּי רַב הוּא, לֹא תִּשְׁלַם כַּפָּרַת הַחוֹטֵא בּוֹ גַּם הַשְּׁגָגָה עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדָּה עַל חֶטְאוֹ. כִּי מִבִּלְתִּי הַוִּדּוּי וְהַתְּשׁוּבָה לֹא יִתְכַּפֵּר עֲווֹנוֹ בְּקָרְבַּן הַחַטָּאת שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"א:כ"ז) זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה. וְאַחֲרֵי הַוִּדּוּי וְהַקָּרְבָּן יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד':ל"א) וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ. וְהִתְבּוֹנֵן מִזֶּה אִם הַשּׁוֹגֵג בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא אַחֲרֵי הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן מֶה עַז עֹנֶשׁ הַמֵּזִיד. אָכֵן יִתְכַּפֵּר עֲווֹנוֹ בְּיִסּוּרִין כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל"ג:י"ט-כ"ו) וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ וְגוֹ' יֶעְתַּר אֶל אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ. וְנֶאֱמַר (משלי ג':י"ב) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. וְיֵשׁ עֵצָה וְתַקָּנָה לַחוֹטֵא בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים לְהָגֵן עָלָיו מִן הַמַּכְאוֹבִים. כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר.

ואח"כ יאמר הפרשיות כמו שהם נסדרים זו אחר זו בפרשת ויקרא, עולה מנחה שלמים חטאת אשם תלוי אשם ודאי. פרשת העולה היא מתחלת ויקרא, עד (ויקרא ב, א) ונפש כי תקריב. ועוד בפרשת צו (שם ו, ב) זאת תורת העולה, עד (שם ה) לא תכבה, כמו שכתב בית יוסף בשם אורחות חיים. פרשת המנחה בויקרא (שם ב, א) ונפש כי תקריב וכו', עד (שם יג) תקריב מלח. ועוד בפרשת צו (שם ו, ז) זאת תורת המנחה וכו', עד (שם יא) כל אשר יגע בהם יקדש. פרשת שלמים בויקרא (שם ג, א) ואם זבח שלמים קרבנו וכו', עד (שם יז) לא תאכלו. ועוד בפרשת צו (שם ז, כח) וידבר ה' וגו' המקריב את זבח (השלמים) [שלמיו] וגו', עד (שם לד) בני ישראל. פרשת חטאת בויקרא (שם ד, כז) ואם נפש אחת כי תחטא וכו', עד אשם לה'. פרשת אשם ודאי בויקרא (שם ה, יז) וידבר ה' וגו' נפש כי תחטא וגו', עד (שם כו) לאשמה בה. ועוד בפרשת צו (שם ז, א) וזאת תורת האשם, עד (שם ז) לו יהיה, כי כל הפרשיות הללו נשנו בשביל דבר שנתחדש בהן, כמו שפירשו המפרשים ז"ל בכל הפרשיות השנויות בענין הקרבנות אחת לאחת למצוא חשבון החידושים, ומצאת כי תדרשנו. על כן טוב לצרף כל אחת ואחת לדומה לה ולאומרם ביחד. ואעפ"י שאינם סמוכים זו לזו בתורה, אין מוקדם ומאוחר בקריאה: