מוסר על ויקרא יט:לה

לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃

שערי תשובה

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט (ויקרא י"ט:ט"ו). הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אַחֲרֵי כֵן לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. וּמַהוּ מִשְׁפָּט הָאָמוּר בִּתְחִלַּת הַמִּקְרָא. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְּשׂוּרָה. מְלַמֵּד שֶׁהַמּוֹדֵד נִקְרָא דַיָּן. וְשֶׁאִם שִׁקֵּר בַּמִּדָּה הֲרֵי הוּא כִּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין וְקָרוּי עַוָּל וּמְשֻׁקָּץ וְחֵרֶם וְתוֹעֵבָה. וְגוֹרֵם לַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים כִּמְעַוֵּת הַדִּין. מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ. וּמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם. וּמְסַלֵּק הַשְּׁכִינָה. וּמַפִּיל הָעָם בַּחֶרֶב. וּמַגְלֶה אוֹתָם מֵאַרְצָם. בַּמִּדָּה. זוֹ מִדַּת הָאָרֶץ. בַּמִּשְׁקָל כְּמַשְׁמָעוֹ. וּבַמְּשׂוּרָה הִיא מִדַּת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ. אַבְנֵי צֶדֶק הֵם הַמַּקְלוֹת שֶׁשּׁוֹקְלִים כְּנֶגְדָּם. אֵיפָה הִיא מִדַּת הַיָּבֵשׁ. הִין זוֹ מִדַּת הַלַּח. אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי וְגוֹ' אֲנִי הִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר וַאֲנִי נֶאֱמָן לִפָּרַע מִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח כְּדֵי לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין מַכִּירִין בָּהֶן.
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי תשובה

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט (ויקרא י"ט:ט"ו). הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אַחֲרֵי כֵן לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. וּמַהוּ מִשְׁפָּט הָאָמוּר בִּתְחִלַּת הַמִּקְרָא. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְּשׂוּרָה. מְלַמֵּד שֶׁהַמּוֹדֵד נִקְרָא דַיָּן. וְשֶׁאִם שִׁקֵּר בַּמִּדָּה הֲרֵי הוּא כִּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין וְקָרוּי עַוָּל וּמְשֻׁקָּץ וְחֵרֶם וְתוֹעֵבָה. וְגוֹרֵם לַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים כִּמְעַוֵּת הַדִּין. מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ. וּמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם. וּמְסַלֵּק הַשְּׁכִינָה. וּמַפִּיל הָעָם בַּחֶרֶב. וּמַגְלֶה אוֹתָם מֵאַרְצָם. בַּמִּדָּה. זוֹ מִדַּת הָאָרֶץ. בַּמִּשְׁקָל כְּמַשְׁמָעוֹ. וּבַמְּשׂוּרָה הִיא מִדַּת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ. אַבְנֵי צֶדֶק הֵם הַמַּקְלוֹת שֶׁשּׁוֹקְלִים כְּנֶגְדָּם. אֵיפָה הִיא מִדַּת הַיָּבֵשׁ. הִין זוֹ מִדַּת הַלַּח. אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי וְגוֹ' אֲנִי הִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר וַאֲנִי נֶאֱמָן לִפָּרַע מִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח כְּדֵי לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין מַכִּירִין בָּהֶן.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

שלא לעשות עול במשפט, שנאמר (ויקרא יט, לה) לא תעשו עול במשפט במדה כו'. טעם מצוה זו, מפי השמועה למדו (תו"כ ח, ד) שזה המשפט לענין המדה נאמר, שהעושה עול במדידה מחריב העולם, והמודד נקרא דיין שהם כענין הדין, הרי נאמר לא תטה משפט. והכי משמע מדקאמר לא תעשו, ולא קאמר לא תשפטו, משמע דבר עשיה דהיינו מודד, לא תעשו עול במשפט:
שאל רבBookmarkShareCopy