מוסר על ויקרא כג:ל

עוֹד יֵשׁ כִּתּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם כַּת אוֹיְבֵי השי"ת. וְכַת הַמְחַבְּלִים כֶּרֶם הַשֵּׁם. וְכַת הַנּוֹתְנִים חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים עִנְיָנָם. וְהָרְאָיוֹת עַל עָנְשָׁם מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה. כִּי כַּת אוֹיְבֵי הַשֵּׁם יֹאבְדוּ מִן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז':י') וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ. פֵּרוּשׁ – מְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו שְׂכַר הַמִּצְוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַאֲבִידָם מִן הָעוֹלָם הַבָּא. וְתַרְגּוּמוֹ וּמְשַׁלֵּם לְשָׂנְאוֹהִי טָבָן דְּאִינּוּן עָבְדִין קָדָמוֹהִי בְּחַיֵּיהוֹן לְאוֹבוֹדֵיהוֹן. וְאָמַר דָּוִד (תהילים ל"ז:כ') כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ. הִזְכִּיר עַל הָרְשָׁעִים לְשׁוֹן אֲבֵדָה. כִּי יֵאָמֵר עַל הַצַּעַר וְהַגָּלוּת. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כ"ז:י"ג) הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים וְגוֹ'. (ירמיה נ':ו') צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי. (תהילים קי"ט:צ"ב) תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד. וְיֵאָמֵר עַל הַמָּוֶת. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קי"ט:צ"ב) אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי. (אסתר ח':ו') בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי. (ויקרא כ"ג:ל') וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. עִנְיָנוֹ הִכָּרֵת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי הָרְשָׁעִים יֵעָנְשׁוּ בְּצָרוֹת וְיִסּוּרִין אוֹ בְּמָוֶת. וְכֵן יֵעָנְשׁוּ בְּמִשְׁפָּט עַל מַעֲשֵׂיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. לְקֵץ וּזְמַן. אֲבָל אוֹיְבֵי ה' הִמְשִׁילָם לְחֶלְבֵי הַכְּשָׂבִים וְשָׁמְנָם שֶׁהוּא נִתַּךְ בָּאֵשׁ וְכָלֶה בְּעָשָׁן. וְלֹא הִמְשִׁילָם לִבְשַׂר הַכָּרִים. כִּי יֵעָשֶׂה גַּחֶלֶת וְיִשָּׁאֵר הָאֵפֶר. עַל כֵּן אָמַר כָּלוּ בְּעָשָׁן כָּלוּ כַּאֲשֶׁר חֶלְבֵי הַכָּרִים כָּלִים בֶּעָשָׁן. כָּךְ יִכְלוּ אוֹיְבֵי הַשֵּׁם, כִּי תִּכְלֶה נַפְשָׁם וְתֹאבַד מִן הָעוֹלָם הַבָּא. וְנֶאֱמַר (שמות כ':ה') פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים [לשנאי].

גַּם לַבְּהֵמָה יֵשׁ נֶפֶשׁ וְרוּחַ, כִּי הַבְּהֵמָה מִתְאַוָּה וְכוֹעֶסֶת כְּמוֹ אָדָם. אֲבָל הָאָדָם יֵשׁ לוֹ נְשָׁמָה יְתֵרָה הַמְדַבֶּרֶת וְהַמַּכֶּרֶת בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר. וּכְשֶׁיָּמוּת הַגּוּף, אָז תָּמוּת נֶפֶשׁ הַתַּאֲוָה וְנֶפֶשׁ הָרוּחַ, וְנִשְׁאֶרֶת צוּרַת הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה הַחֲכָמָה שֶׁאֵינָהּ מֵתָה בְּמִיתַת הַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב ז): ״וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ״ – הִיא רוּחַ הַחָכְמָה. וּכְשֶׁאָדָם חוֹטֵא, מֵתָה נִשְׁמַת נַפְשׁוֹ וְנִשְׁמַת רוּחוֹ, דִּכְתִיב (יחזקאל יח ד): ״הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת״. וְאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִישׁ הָאֱלֹהִים (ויקרא כג ל): ״וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ״ – שְׁמַע מִנֵּהּ קוֹרֵא ״נֶפֶשׁ״ אוֹתָהּ שֶׁהִיא מֵתָה. וּלְאַחַר מוֹת הָרָשָׁע, הַנְּשָׁמָה הַחֲכָמָה יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקֶּלַע מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמְעָה לָרוּחַ וָנֶפֶשׁ. וְנֶפֶשׁ צַדִּיק אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה הִתְחַזְּקָה עַל רוּחַ וָנֶפֶשׁ – הִיא צְרוּרָה תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַכְּסִיל שֶׁשָּׁמַע לָרוּחַ וָנֶפֶשׁ – נִשְׁמָתוֹ הִכָּרֵת תִּכָּרֵת. וְהֶחָכָם שֶׁשָּׁמַע לַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁנֻּפְּחָה לוֹ מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד – נִשְׁמָתוֹ תִּזְכֶּה לְרַב טוּב הַצָּפוּן.