מוסר על ויקרא כד:כ

הג"ה. [וּלְהֶפֶךְ מִי שֶׁמְּדַבֵּר רַע עַל חֲבֵרוֹ וּמְגַנֶּה אוֹתוֹ, יְסֻבְּבוּ הַדְּבָרִים לְבַסּוֹף, שֶׁיְּגַנּוּ אוֹתוֹ גַּם כֵּן, לְבַד עָנְשׁוֹ שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן רָאִיתִי כָּתוּב בְּשֵׁם הַקַדְמוֹנִים וְנָתְנוּ רֶמֶז עַל זֶה (ויקרא כ"ד ב'): "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ". וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵינֵי הָאָדָם עַצְמוֹ, שֶׁהוּא מְסַפֵּר לְפָנָיו הַלָּשׁוֹן הָרָע וְהָרְכִילוּת נִתְעָב וְנֶאֱלָח, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סנהדדין כ"ט.) סַהְדֵּי שַׁקְרֵי אַאוֹגְרֵייהוּ זִלֵּי (עדי השקר גם בעיני שוכריהם מתבזים). גַּם כָּל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים חוֹשְׁדִים אוֹתוֹ לֵאמֹר: עַתָּה סִפֵּר עַל חֲבֵרַי לְפָנַי וְעַתָּה יֵלֵךְ וִיסַפֵּר לִפְנֵי חֲבֵרַי עָלַי].

וזה לשון הרקנאט"י, עין תחת עין וגו'. כבר ידוע כי זה הפסוק אמרו רז"ל (ב"ק פג, ב) שאינו כפשוטו, אלא לממון. גם פסוק (ויקרא כד, כ) כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו, הכוונה בו לממון, דבר הניתן מיד ליד. וכן (דברים כה, יב) וקצותה את כפה. וכן (שמות כא, כט) בעליו יומת: