אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
כד הקמח
בא וראה כמה גדול כח המשפט שאם אין משפט בעולם אין שלום בעולם שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. וזהו שאמרו ז"ל (אבות פ"ג) הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. ואין שלום במלכות אלא ע"י משפט שנאמר (משלי כ״ט:ד׳) מלך במשפט יעמיד ארץ. ומפני שהמשפט הוא סבת השלום מצינו ביתרו כשנתן עצה למשה על דבר המשפט שהזכיר בה שלום. הוא שאמר (שמות יט) אם את הדבר הזה תעשה וגו' על מקומו יבא בשלום, גדול כח המשפט שבזמן שהמשפט נעשה בארץ אין הקב"ה יושב בדין עמהם ודן אותם ברחמים וכשאין המשפט בארץ הוא דן אותם במדת הדין, שכן דרז"ל במדרש תהלים בזמן שאין הדין בארץ הקב"ה יושב עמהם בדין בשמים שהרי הדין אומנתו של הקב"ה שנאמר (ישעיהו ל׳:י״ח) כי אלהי משפט ה'. וכשנוטלים אומנתו ועושין את הדין בארץ הקב"ה דן אותם ברחמים שנאמר (ויקרא כ״ו:ג׳) אם בחקותי תלכו. ומה שאמר (חהלים קמח) ומשפטים בל ידעום ולא אמר לא ידעום להורות שכל התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל תלויה במשפט ולכך הזכיר בל:
שני לוחות הברית
וזה לשון הזוהר (ח"ג קיא, א), ועשיתם אותם (ויקרא כו, ג), מאי ועשיתם אותם. אלא מאן דעביד פקודי אורייתא ואזיל באורחוי, כביכול כאלו עביד ליה לעילא, אמר קב"ה כאלו עשאני ואוקמוה. ועל דא ועשיתם אותם, ועשיתם ודאי, הואיל ומתערי עלינו לאתחברא דא בדא לאשתכחא שמא קדישא כדקא יאות, ועשיתם אותם ודאי. כגוונה דא אמר ר"ש, (ש"ב ח, יג) ויעש דוד שם, וכי דוד עביד ליה. אלא בגין דאזיל בארחי אורייתא ועביד פקודי אורייתא ואנהיג מלכותא כדקא יאות, כביכול עשה שם לעילא, עיין שם. ודבר זה הוא דרוש גדול ונכבד, ומבואר הוא למעלה באורך ורוחב וגובה:
שני לוחות הברית
אם בחקותי תלכו ועשיתם אותם (ויקרא כו, ג). אתם כתיב, האריכו בזוהר (ח"ג קיג, א) אמר הקב"ה כביכול כאלו אתם עשיתם אותי, דהיינו תיקון שם המיוחד, והארכתי בזה בכמה מקומות בארוכה. ראה מה מצות עושה, אשרי הזוכה: