מוסר על ויקרא כו:טו

וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃

שמירת הלשון

כֵּן עֶצֶם קְדֻשַּׁת ה' הַחוֹפֶפֶת עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יָדָהּ יִזְכּוּ לֶעָתִיד לָבוֹא לִהְיוֹת קַיָּמִים לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד' ד'): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֶיכֶם חַיִּים" וְגוֹ; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק הַזֶּה, הוּא רַק עַל יְדֵי אֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹרְשִׁים עַצְמָן מִן הַתּוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁלַּחְלוּחִית הַתּוֹרָה יֶשְׁנָה עֲדַיִן עֲלֵיהֶם, הֵם עוֹסְקִין עֲדַיִן קְּצָת בְּמִצְוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר הֻרְגְּלוּ בָּהּ מִכְּבָר, אֲבָל בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן, מִשֶּׁמַּתְחִילָה הַלַּחְלוּחִית לְהִתְיַבֵּשׁ, מַתְחִילִין לְהַפְסִיק גַּם מִמִּצְוֹת, וּמִי יוֹדֵעַ לְמָה יָבוֹא עַל יְדֵי זֶה. וּבֶאֱמֶת מִקְרָא מָלֵא הוּא בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי (ויקרא כ"ו י"ד ט"ו): "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, (פֵּרוּשׁ: לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם) וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, (מִשֶּׁלֹּא תִּלְמְדוּ לֹא תַעֲשׂוּ): וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ (מוֹאֵס בַּאֲחֵרִים הָעוֹשִׂים), וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם (שׂוֹנֵא הַחֲכָמִים) לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת (מוֹנֵעַ אֲחֵרִים מֵעֲשׂוֹת) אֶת כָּל מִצְוֹתַי (כּוֹפֵר, שֶׁלֹּא צִוִּיתִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֶת כָּל מִצְוֹתַי" וְלֹא אֶת כָּל הַמִּצְוֹת) לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי" (כּוֹפֵר בָּעִקָּר, הֲרֵי שֶׁבַע עֲבֵרוֹת. הָרִאשׁוֹנָה גּוֹרֶרֶת הַשְּׁנִיָה וְכֵן עַד הַשְּׁבִיעִית וְאֵלּוּ הֵן כוּ'. כָּל זֶה פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם וְהוּא מֵהַתּוֹרַת כֹּהֲנִים).
שאל רבBookmarkShareCopy