מוסר על ויקרא כו:יב

וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃

ספר הישר

ואחרי אשר התבאר כי לא נברא העולם לצורך. נאמר, כי נברא לסיבה גדולה, והיא עבודת הבורא יתברך, כי כאשר המלך לא ייקרא ״מלך״ עד אשר יהיה לו עם, כמו שנאמר (משלי יד) ״ברב עם הדרת מלך״. כמו כן שם הבורא לא נקרא ״בורא״ עד אשר יהיה לו נברא, ולא נקרא ״אלהים״ עד אשר יהיה לו עם, כמו שנאמר (ויקרא כו) ״והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם״. ואף על פי ששם האלהות לא יחסר בחסרון בני האדם ולא יוסיף בהם, אך בבריאת העולם היה ראוי להיקרא שם הבורא ״אלהים״. הדמיון, כי המכה יכול להכות, אבל לא ייקרא ״מכה״ עד אשר יהיה לו מוכה, ואם אין לו מוכה, בשביל זה לא יחסר כח המכה, אך במוכה יהיה ראוי להיקרא ״מכה״. וכן הבורא לא יחסר כחו בטרם נברא העולם, אך בבריאת העולם הוסיף שלימות שלו. וזו היא הסיבה אשר למענה נברא העולם. אם כן נדע ונשכיל כי בריאת העולם היא שלימות שם האלהות.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

הנה פרשתי למעלה סדר ג' מעלות משם אדנ"י מקור ישראל, ואלו ג' מעלות מרומזים בג' נקודות דאות ו'. ויותר פנימי הוא מה שמרומז בנקודות, ממה שמרומז בתיבות, וזהו נשמה יתירה שרמזתי לעיל. וחביבין דבת ואחות ואם המוזכרות במדרש חזית הם נגד ג' מעלות הראשונות הרמוזות בתיבות, ויותר פנימיות הם ג' מוזכרות בנקודות אות ו', והם נאמרים בלשון זכר בן ואח ואב. ויהיה ענין המאמרים שכולם הם לשון חיבה מורה על שרש דביקות נשמות פנימיות של ישראל לקיים מה שכתוב (דברים ד, ד) ואתם הדבקים ביי'. אבל לא שיהי' ממש שותפות ח"ו, כענין שנאמר בפרשת בחקותי (ויקרא כו, יב) והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים, פירש רש"י, אטייל עמכם בגן עדן ולא תהיו מזדעזעים ממני. יכול לא תראו ממני, תלמוד לומר והייתי לכם לאלהים. וזה שאמר אני ראשון שאין לי אב, אף כשאתם עולים במעלה העליונה. ועל מעלה אמצעית שאחריה, אמר שאין לי אח, אף שנקראים דרך חבה. ועל מעלה התחתונה אמר שאין לי בן, ודוק:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

ור' יוחנן מדבר כשאין התעוררות מלמטה רק מלמעלה על דרך (שמות לג, יט) וחנותי את אשר אחון, ליתן מתנות חנם אף מי שאינו מתעורר, זהו אנו צריכין לכבודו שיעשה מצד רחמיו וחסדיו המרובים חסד חנם. ואז ממשיל לרועה ומביט בצאנו, כי נמשל לבהמות נדמה, ואמר לשון הבטה, כי כל הבטה היא מלמעלה למטה כמו שכתב רש"י בפרשת לך לך בפסוק (בראשית טו, ה) הבט נא השמימה, כי אז התעוררות מלמעלה למטה וההבטה היא מרחוק. והוא ענין (תהלים י, א) למה ה' תעמוד מרחוק. אבל כשהתעוררות מלמטה למעלה, אז מהלך הש"י למטה כמו שכתוב (ויקרא כו, יב) והתהלכתי בתוככם:
שאל רבBookmarkShareCopy