מוסר על ויקרא כו:כז

וְאִ֨ם־בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃

כד הקמח

ומענין הבטחון בשי"ת כי אם יש לו לאדם עושר ונכסים שלוה וכבוד אין לו לתלות זה למעשים טובים שעשה כי ראוי הוא אף אם הוא צדיק גמור שיחשוב על עצמו כי הוא רשע וחוטא אבל יתלה זה לחסדי השי"ת עליו, ואם יש לו צרות ומקרים יחד ובאו גדודים עליו אין לו לתלותו במקרה ולממשלת הכוכבים והמזלות ושיאמר כך נגזר במשפטי המערכה כי זה דרך כפירה, אלא שיתלה זה לכמה עונות וחטאות אשר עשה, כי אם יתלה הדבר במקרה הלא השי"ת יוסיף לו מאותו מקרה וזהו שכתוב (ויקרא כ״ו:כ״ז-כ״ח) והלכתם עמי קרי והלכתי עמכם בחמת קרי כי יוסיף לו מן המקרה ההוא וישפכנו עליו בחמה:
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי תשובה

הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה – כַּאֲשֶׁר תִּמְצֶאנָה אֶת הָאִישׁ צָרוֹת. יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיֹאמַר אֵין זֶה כִּי אִם דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו אֲשֶׁר עָשׂוּ אֵלֶּה לוֹ. וַחֲטָאָיו עוֹלְלוּ לְנַפְשׁוֹ. וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"א:י"ז) וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. וְתִרְאֶה בְּמִנְהַג בָּשָׂר וָדָם כִּי יֶחֱטָא לְאִישׁ. וּבְעֵת צָרָתוֹ יִתְחָרֵט וְיִכָּנַע אֵלָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְעֶזְרָתוֹ. תִּהְיֶה הַחֲרָטָה הַזֹּאת גְּרוּעָה בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר יִפְתָּח (שופטים י"א:ז') וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם. וּמֵחַסְדֵי השי"ת שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַתְּשׁוּבָה מִתּוֹךְ הַצָּרָה וּתְהִי לְרָצוֹן לְפָנָיו. וְיֶאֱהַב נְדָבָה אֶת הַחוֹטֵא בְּשׁוּבוֹ עָדָיו בְּיוֹם תּוֹכָחָה וּמִקֶּרֶב צָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (הושע י"ד:ב'-ג') שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְגוֹ' אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה. וְנֶאֱמַר (משלי ג':י"ב) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. וְאִם לֹא יָשׁוּב הָאִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה בְּיוֹם רָעָה וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב וְלֹא שָׁב עַד הַמּוֹכִיחוֹ יִגְדַּל עֲוֹנוֹ וְיִכָּפֵל עָנְשׁוֹ. הֲלֹא תִּרְאֶה אִם הַמֶּלֶךְ מְיַסֵּר מִי אֶת אֲשֶׁר חָטָא לוֹ וְלֹא יִוָּסֵר יַקְשֶׁה מוּסָרוֹ וְיַכְבִּיד עֻלּוֹ מְאֹד. וְכָתוּב (ויקרא כ"ו:י"ח) וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. וְנֶאֱמַר (איוב ל"ו:י"ג) וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם. וְאִם לֹא יֵדַע וְלֹא יִתְבּוֹנֵן כִּי הַתְּלָאוֹת מְצָאוּהוּ מִפְּנֵי חֲטָאָיו אַךְ יֹאמַר כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַפְּלִשְׁתִּים (שמואל א ו':ט') כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. בְּזֹאת יִהְיֶה קֶצֶף עָלָיו לִפְנֵי ה' וְיִגְדַּל עֲוֹן הַכַּת הַזֹּאת מֵחַטַּאת הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה. עַל כֵּן כָּתוּב בָּרִאשׁוֹן עַל הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. וְכָתוּב אַחֲרֵי כֵן עַל הַכַּת הָאַחֶרֶת הַנִּזְכֶּרֶת (ויקרא כ"ו:כ"א) וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְגוֹ' כִּי כָּל כַּת הָאַחֲרוֹנָה בַּפָּרָשָׁה קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה. ואח"כ כָּתוּב (שם) וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְאַחֲרֵי כֵן כָּתוּב (שם) וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי. וּפֵרוּשׁוֹ – וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי כִּי תֹּאמְרוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. וְאִם אֵין הָאִישׁ מַכִּיר מַעְבָּדָיו וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא. עָלָיו לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכָיו כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג':מ') נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה. וְאִם הַעְלֵם יַעֲלִים עֵינָיו וְנוֹאֲלוּ וְנִשְּׁאוּ רַעְיוֹנָיו. וְלֹא הֵפֵרוּ דְּרָכָיו. וְלֹא יָדְעוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו וְיֹאמַר לֹא חָטָאתִי. חַטָּאתוֹ כָּבְדָה מְאֹד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ב':ל"ה) הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי. וְנֶאֱמַר (ישעיהו מ"ב:כ"ה) וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב וְנֶאֱמַר (משלי י"ט:ג') אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי תשובה

הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה – כַּאֲשֶׁר תִּמְצֶאנָה אֶת הָאִישׁ צָרוֹת. יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיֹאמַר אֵין זֶה כִּי אִם דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו אֲשֶׁר עָשׂוּ אֵלֶּה לוֹ. וַחֲטָאָיו עוֹלְלוּ לְנַפְשׁוֹ. וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"א:י"ז) וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. וְתִרְאֶה בְּמִנְהַג בָּשָׂר וָדָם כִּי יֶחֱטָא לְאִישׁ. וּבְעֵת צָרָתוֹ יִתְחָרֵט וְיִכָּנַע אֵלָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְעֶזְרָתוֹ. תִּהְיֶה הַחֲרָטָה הַזֹּאת גְּרוּעָה בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר יִפְתָּח (שופטים י"א:ז') וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם. וּמֵחַסְדֵי השי"ת שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַתְּשׁוּבָה מִתּוֹךְ הַצָּרָה וּתְהִי לְרָצוֹן לְפָנָיו. וְיֶאֱהַב נְדָבָה אֶת הַחוֹטֵא בְּשׁוּבוֹ עָדָיו בְּיוֹם תּוֹכָחָה וּמִקֶּרֶב צָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (הושע י"ד:ב'-ג') שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְגוֹ' אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה. וְנֶאֱמַר (משלי ג':י"ב) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. וְאִם לֹא יָשׁוּב הָאִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה בְּיוֹם רָעָה וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב וְלֹא שָׁב עַד הַמּוֹכִיחוֹ יִגְדַּל עֲוֹנוֹ וְיִכָּפֵל עָנְשׁוֹ. הֲלֹא תִּרְאֶה אִם הַמֶּלֶךְ מְיַסֵּר מִי אֶת אֲשֶׁר חָטָא לוֹ וְלֹא יִוָּסֵר יַקְשֶׁה מוּסָרוֹ וְיַכְבִּיד עֻלּוֹ מְאֹד. וְכָתוּב (ויקרא כ"ו:י"ח) וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. וְנֶאֱמַר (איוב ל"ו:י"ג) וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם. וְאִם לֹא יֵדַע וְלֹא יִתְבּוֹנֵן כִּי הַתְּלָאוֹת מְצָאוּהוּ מִפְּנֵי חֲטָאָיו אַךְ יֹאמַר כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַפְּלִשְׁתִּים (שמואל א ו':ט') כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. בְּזֹאת יִהְיֶה קֶצֶף עָלָיו לִפְנֵי ה' וְיִגְדַּל עֲוֹן הַכַּת הַזֹּאת מֵחַטַּאת הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה. עַל כֵּן כָּתוּב בָּרִאשׁוֹן עַל הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם. וְכָתוּב אַחֲרֵי כֵן עַל הַכַּת הָאַחֶרֶת הַנִּזְכֶּרֶת (ויקרא כ"ו:כ"א) וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְגוֹ' כִּי כָּל כַּת הָאַחֲרוֹנָה בַּפָּרָשָׁה קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה. ואח"כ כָּתוּב (שם) וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְאַחֲרֵי כֵן כָּתוּב (שם) וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי. וּפֵרוּשׁוֹ – וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי כִּי תֹּאמְרוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. וְאִם אֵין הָאִישׁ מַכִּיר מַעְבָּדָיו וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא. עָלָיו לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכָיו כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג':מ') נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה. וְאִם הַעְלֵם יַעֲלִים עֵינָיו וְנוֹאֲלוּ וְנִשְּׁאוּ רַעְיוֹנָיו. וְלֹא הֵפֵרוּ דְּרָכָיו. וְלֹא יָדְעוּ מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו וְיֹאמַר לֹא חָטָאתִי. חַטָּאתוֹ כָּבְדָה מְאֹד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ב':ל"ה) הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי. וְנֶאֱמַר (ישעיהו מ"ב:כ"ה) וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב וְנֶאֱמַר (משלי י"ט:ג') אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy