וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֘ל תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃
שני לוחות הברית
מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי (ויקרא כ, ב). כלומר שאתם מקדשים את המועדים לשמוח בהם לשם ידו"ד, ולהיות הסעודה כמטעמי יצחק לעורר הרוחניות לדביקות הש"י ולהשגת תורתו הקדושה, ואז הם מקראי קדש, אומר הש"י אלה הם מועדי. אמנם העושים חגים וששים ושמחים למלאות בטנם קיא צואה בלי מקום, עליהם נאמר (ישעיה א, יד) מועדיכם שנאה נפשי. וכבר הארכתי בזה בהלכות מועדים שלי: