מוסר על ויקרא כ:ג

וְיֵשׁ בָּאַזְהָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּלָּשׁוֹן [שֶׁלּוֹקִין] עֲלֵיהֶן. כִּי כֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו חוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם. וְהַשְּׁבוּעָה לַשָּׁוְא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין. עָנְשָׁהּ חָמוּר בִּידֵי שָׁמַיִם יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה עֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתוֹת בֵּית דִּין, כִּי הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר מְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט:י"ב) וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ. וְחִלּוּל הַשֵּׁם עָנְשׁוֹ לְמַעְלָה מִכָּל הָעֲבֵרוֹת. וְלֹא נִכְתַּב כֵּן עַל אַחַת מִן הָעֲבֵרוֹת אֶלָּא עַל הַשְּׁבוּעָה לַשֶּׁקֶר וְעַל ע"ז שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ':ג') כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. וְנֶאֱמַר בְּאַזְהָרוֹת ע"ז (שמות כ':ה') לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – כִּי לֹא יִסְלַח עֲוֹן ע"ז עַל דֶּרֶךְ סְלִיחָתוֹ לִשְׁאָר עֲבֵרוֹת. כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ה':ז') אֵי לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים. וְכֵן כָּתוּב בְּאַזְהָרוֹת הַשְּׁבוּעָה לַשֶּׁקֶר (שמות כ':ז') כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. וְנִכְתְּבָה אַזְהָרַת הַשְּׁבוּעָה לַשֶּׁקֶר אַחַר אַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה. יַעַן וּבְיַעַן כִּי הַשְּׁבוּעָה לַשֶּׁקֶר נִמְצָא בִּכְנָפֶיהָ עֲוֹן חִלּוּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיָן מָה שֶׁכָּתוּב (משלי ל':ח') רֵאשׁ (כן כתיב מלא באל"ף וענינו העניות) וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי וְגוֹ' פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי. הַשְּׁנִיָּה קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה. שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ':ל"ט) וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – כִּי עֲוֹן הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר בב"ד חָמוּר מֵעֹנֶשׁ הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בַּסֵּתֶר מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם. וְאָמְרוּ זַ"ל עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכָּל הָעוֹלָם. וְאִם חִיְּבוּ בֵּית דִּין אֶת הָאָדָם לְהִשָּׁבַע שְׁבוּעָה וְהוּא יוֹדֵעַ אֲשֶׁר פִּיו דִּבֵּר שָׁוְא. אָסוּר לְקַבֵּל עָלָיו הַשְּׁבוּעָה לֵאמֹר אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ לְמַעַן הַפְחִיד אֶת חֲבֵרוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּלְבָבוֹ לְהִשָּׁבַע שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ':ז') לֹא תִשָּׂא. וְיֵשׁ בִּכְלַל מִשְׁמָעוֹ לֹא תְּקַבֵּל לְהִשָּׁבַע לַשָּׁוְא. וְכֵן אָמְרוּ זַ"ל בִּמְכִילְתִּין. וְתַרְגּוּם (שמות כ"ג:א') לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא לָא תְקַבֵּל. וְאָסוּר לְהִשָּׁבַע חִנָּם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִשְׁבָּע עַל הָאֱמֶת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ':ז') לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא וְתַרְגּוּמוֹ לְמַגָּנָא. וְכֵן הַמְּסַבֵּב לְהַשְׁבִּיעַ אֶת חֲבֵרוֹ חִנָּם גָּדוֹל עֲוֹנוֹ. כְּגוֹן שֶׁהָיָה חֲבֵרוֹ חַיָּב לוֹ מָנֶה וְיַכְפִּיל עַל תְּבִיעָתוֹ לְמַעַן יֵצֵא קַו הַדִּין עַל הוֹדָאָתוֹ לְמִקְצָת לְהִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה. אוֹ שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ עַל חִנָּם אֲשֶׁר לֹא יָדַע יִשְׁאָלֵהוּ וּמַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעַת הֶסֵּת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי זֶה הָאִישׁ נִקְרָא גַּנָּב שֶׁגּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת. וְעָלָיו נֶאֱמַר (זכריה ה':ד') הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה' צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו. וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם יִשָּׁבַע יַחְשְׁדוּהוּ בְּנֵי אָדָם עַל שְׁבוּעָתוֹ. יֵשׁ לוֹ לְהִמָּנַע וְלַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִן הַשְּׁבוּעָה לִכְבוֹד שָׁמַיִם. גַּם כִּי הָאֱמֶת אִתּוֹ.

לא תגנובו, נגד אדם הראשון גנב היה, נטע רבעי, נפרש שהוא ביום רביעי, נח שיכור היה (בראשית ט, כא). וכי יגור אתכם גר, אברהם גר היה. פרשת מולך, זה אינו עבודה זרה רק עבודת האש. יש ב' אש, בית יעקב אש (עובדיה א, יח), והוא אש הקדוש, כי ה' אלהיך אש (דברים ד, כד), והאש שהיה במקדש כו'. אבל עשו אש הקליפה אשו של גיהנם על כן כתיב באש דמולך (ויקרא כ, ג) למען טמא את מקדשי. וקשה מקדש מאן דכר שמיה. אלא יעקב הוא אש דמקדש, והתקדשתם והייתם קדושים, והקדישו את קדוש יעקב (ישעיה כט, כג) והוא קדוש ישראל לה' נקרא שמו ישראל על שם ישראל סבא, רצה לומר הנקודה הראשונה דפירשי':