Musar על זכריה ג:א

וְכָל זֶה רָמַז לָנוּ הַכָּתוּב בְּעִנְיַן יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, דִּכְתִיב (זכריה ג' א'): "וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה', וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ וְגוֹ', וַיַּעַן וַיֹּאמֶר וְגוֹ': (שם ד') הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו" וְגוֹ'. וְהִנֵּה הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מוֹרִים עַל טֻמְאַת הָעֲוֹנוֹת, שֶׁמְּאוּסָה כְּמוֹ צוֹאָה, וּמִדִּכְתִיב: "הָסִירוּ מֵעָלָיו" מוּכָח, שֶׁמֵּעִקָּרָא הָיָה מְלֻבָּשׁ בָּהֶן בְּעַל כָּרְחוֹ ^* וְאַף שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, אָכֵן מִפְּנֵי שֶׁבָּנָיו נָטוּ מִדֶּרֶךְ ה' וְנָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְהָיָה חִלּוּל ה' גָּדוֹל, עַל כֵּן נִמְשְׁכָה רוּחַ הַטֻמְאָה גַּם עָלָיו: . וְזֶהוּ שֶׁכָּתְבָה לָנוּ הַתּוֹרָה בִּקְצָרָה (ויקרא י"א מ"ג): "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם".

ויש לתמוה על מה שכתוב (זכריה ג, א) והשטן עומד על ימינו לשטנו, ומה יועיל זה אחר שנטל נשמתו, ומה לו להשטינו עוד. התשובה בזה, כבר הודענו חלק השטן בבנין האדם, וכשרואה חלקו פגר מובס לארץ אין חפץ בו, משתדל לבל יתלבש החסיד ההוא במלבוש המעולה ההוא. ואם מתלבש, הרי חלקו בטל ועובר מן העולם. ועוד, כי כל עוד שלא נתלבש בו, הנפש פוקדת את הגוף ונמצאת פקודה זו נחת רוח לזה: