וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת יקפאון [וְקִפָּאֽוֹן׃]
שני לוחות הברית
א' הרצון כשעלה ברצונו לברוא את העולם בחינת כי הוא אמר. ב' בחינת ויהי, דהיינו הנקודה הראשונה ההיולי הנקרא אין. ג' יש מאין. ד' יש מיש. וכשנתבונן רשימו וחקיקה אחים ורעים נכללים ונקראים עולם המושכל ובדרך השתלשלות לענין הגילוי עולמו של הקב"ה ועולם המלאכים עולם המושכל כדמותינו, מורגש עולם הגלגלים, מוטבע עולם השפל, כן המצות ד' מינים. א' מושכלת מה שגם האומות שלא קבלו התורה מקיימין כגון גניבה גזילה ניאוף כיבוד אב ואם וכו' וכן מעלת המדות שהאריכו בהם פילוסופים גוים וטעמם מגולה, וזהו בחינת עשי"ה. ב' שמיעות מצות שנתן לנו התורה, אבל הודיענו הטעמים כפסח מצה ומרור וסוכה וכאלה, וזהו בחינת חציב"ה. ג' שאר מצות שאין טעם מבואר לעמקו, וידוע למשכילים זהו בחינת חקיקה דק מאוד. ד' הנעלם מכל חי רק רשימ"ו פרה אדומה וכיוצא בה הדק היטב הדק נעלמה לעין כל חי זולת למשה רבינו ע"ה ולר' עקיבא כדאיתא בברכות (עי' ב"ר יט, ו), ויקחו אליך פרה, א"ר יוסי ברבי חנינא א"ל הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחרים חקה, דאמר רב הונא כתיב (תהלים עה, ג) כי אקח מועד אני מישרים אשפוט, וכתיב (זכריה יד, ו) והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון. קפאון כתיב, דברים המכוסים מכם בעולם הזה עתידים להיות צופים לעולם הבא, כהדין סמיא דצפי דכתיב (ישעיה מב, טז) והולכתי עורים בדרך לא ידעו, וכתיב (שם) אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים. אעשה אין כתיב כאן, אלא עשיתים, שכבר עשיתי לר' עקיבא וחביריו, דברים שלא נגלו למשה נגלו לר' עקיבא וחביריו וכל יקר ראתה עינו, עד כאן: