מוסר על יונה א:ז

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא (ויקרא י"ט:י"ז). הֻזְהַרְנוּ בָּזֶה שֶׁלֹּא נִשָּׂא חֵטְא בְּחֵטְא חֲבֵרֵנוּ בְּהִמָנְעֵנוּ מֵהוֹכִיחַ אוֹתָם. וְאִם אִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא. בְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת חֶטְאוֹ. כָּל הָעֵדָה יֵעָנְשׁוּ עָלָיו אִם לֹא יוֹכִיחוּהוּ בְּשֵׁבֶט מוּסָרָם. וְכֵן כָּתוּב (יהושע כ"ב:כ') הֲלֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ. וְנֶאֱמַר (דברים כ"ט:כ"ח) וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם. וַאֲפִילּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אָמְרוּ (יונה א':ז') וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת. אַף כִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.