וּמִמַּ֗עַל לָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשָׁ֔ם כְּמַרְאֵ֥ה אֶֽבֶן־סַפִּ֖יר דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃
חובת התלמידים
ג. תוצאות דברינו אלה הם, שהאיש הישראלי עצמו וקדושתו ממרום נמשך, ונשתלשל בו ביחידה, חי', נשמה, רוח ונפש והם עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשי', ואף שחי' יחידה שהן אצילות אינן נכנסות בו, מ"מ שלו הן, לכ"א כפי מדרגתו, כמו כל מדת משפך לפי מדת צלוחיתו זאת אומרת, שיש לכל אחד חלק עולמות יצירה, בריאה אף אצילות, ואף שאין מבינם ורק למעלה ממנו שרויים, מ"מ שלו הם וקויהם ונצוצותיהם נמשכות בו, ע"י הנשמה רוח ונפש אשר בו, ובלעדן גם לנפש רוח ונשמה לא הי' קדושה. לכן איש ישראל הלומד מעניני עולם האצילות בריאה יצירה, רק מחלק העולמות שלו לומד, ואף שגם חלק העולמות שלו אינו מכיר, ואף בעולם האצילות בריאה שהוא מבין אינו עולה ונכנס, אבל כך דרכן של עולמות אלו שנשארות ממעל ממנו. וכשאתה מבין איזה דבר שראית בספר מספרים קדושים מענינים העליונים, השמר והזהר שלא תחשוב שאתה יודע כבר דבר זה מעולם היצירה הבריאה והאצילות, כי רק חלק מחלקך, אשר בעולמות אלו ומן רוח נשמה חי' ויחידה שלך הבנת, ואיש הגדול ממך, הבנתך שהבנת אתה, בעיניו קטנה היא מאד, כי הוא מבין את נרנח"י שהן אבי"ע שלו, שהם גדולות הרבה משלך. וכשאתה רואה איזה פשט למשל על הפסוק, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (יחזקאל א') ואתה מבינו, לא יעלה הרהור בלבך שכבר אתה מבין את דברי הנביא שראה ואמר בזה, הס מלהזכיר, כי רק ניצוץ מניצוץ, והארה מן הארה וכו' דהארת ראית ודברי הנביא נצטמצמו ונתגלגלו עד שבאו גם ליחידה חי' נשמה שלך ורק את נשמתך וכו' אתה מבין, שנושאה בקרבה גם הארה מדברי הנביא. ורק באופן כזה תסתכל ותלמד בדברי קדושינו.
שני לוחות הברית
נחזור לעניננו, הרי מבואר ענין האדם הן מצד נשמתו הן מצד דמות גופו, ועל זה נאמר (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, הצלם בסוד הנשמה, והדמות בסוד הגוף. הדמות נגלה ועליו נאמר (איוב יט, כו) ומבשרי אחזה אלוההגה"המכל מקום אל תבין ראיה כפשוטו, דאם כן הוה ליה למימר אראה. אלא אמר אחזה לשון מחזה, הרומז על דרך ההשכלה, כי חלילה אין לו דמות כמו שכתוב (ישעיה מ, כה) ואל מי תדמיוני:, והצלם סוד הנשמה נסתר. וכן נאמר על סוד האדם הגדול על הכסא (יחזקאל א, כו) דמות אדם, כי גבוה מעל גבוה סוד אדם קדמון הוא בחכמה אשר שם נעלם איברי האדם, ואחר כך בתפארת כתיב (ישעיה מד, יג) כתפארת אדם לשבת בית, כי שם נתגלה בשש קצותיו והוא דמותו מתאחד באחדות הגמור כי אינו אלא גילוי הנעלם. וזה האדם זכר ונקבה שמם אדם דהיינו תפארת ומלכות. ורמז לדבר אדם הוא סוד שם יהו"ה במילוי כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א. המילוי של אדם היא אשתו שממנו נתמלאת בסוד העיבור. תחשוב המילוי דהיינו ו"ד א' א"ו א' עולה כמנין חו"ה, והתחתון רומז לעליון. הרי ענין צלם ודמות של אדם, עד שטעו בו מלאכי השרת ורצו להשתחוות לפניו ואמר להם אדם בואו ונשתחוה ונכרעה ונברכה לפני ה' עושינו (תהלים צה, ו) כדאיתא במדרש. ואיתא במדרש (ב"ר ח, י) ויפל ה' תרדמה (בראשית ב, כא), בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, משל למה הדבר דומה, למלך ואפרכוס כו'. ולעתיד לבא כשיקויים כוונת הבריאה ויהיה כמו אדם קודם שחטא ויותר במעלה אמרו רבותינו ז"ל בפרק המוכר את הספינה (ב"ב עה, ב) אמר רבי אלעזר עתידים צדיקים שאומרים לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר (ישעיה ד, ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כו':
חובת התלמידים
ומעתה דברי הפרדס הקדוש פשוטים לנו גם לפי שכלנו הקטן שאומר, ולפי האמת למעלה למעלה וכו' אין ימין ושמאל והכל אחדות אחד יחיד ומיוחד יחוד אמיתי בהחלט וכו', ואח"כ אומר בקדשו ועוד האדם הוא דמות וצורה עליונה, בכל אבריו, והוא צל עליון וכו' וצל ימינו הוא נגד ימין שורשו וכו' ימינו נגד ימין העליון וכו' לא סתירה היא ח"ו אדרבה הכל ענין אחד, למעלה אחדות פשוטה ואין ימין ושמאל, אבל כיון שהאדם הוא הכלי המגלה את אור עליון אז לפי הכלי צורה כזו מתגלה, וכשיש בו ימין ישראל גם במרום אור של ימין ושמאל מגלה, שם ברוחניות, ובו בגשמיות ואם תשאלנו, הלא האדם אחרון ביצירה הוא ואיך נתגלו בעולמות העליונים ימין ושמאל ספירת חסד בימין וגבורה בשמאל קודם שנברא האדם, לא מחכמה שאלת זאת, כי אנו מדברים מהתכלית שעלה במחשבתו ית' שיברא אדם כזה הי' התכלית במחשבת הבורא כשעלה ברצונו לברוא את העולם וכבר אמרו קדושינו ז"ל על בגלל אבות שעשו רצונך, שכביכול האבות וכל ישראל העובדים אותו עוררו את רצונו ית' לבריאת העולמות, כי לפניו יתברך, עבר, הוה ועתיד שוים, וקודם בריאת העולמות כבר ראה את עבודתם ולמה לא נבין בזה מעט מן המעט גם את דברי הנביא שאומר, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (יחזקאל א׳:כ״ו) לא את אשר ראה יחזקאל הנביא באנו להבין, אשר רק נביא כמוהו יכול לראות ולדעת אבל לעניננו מרמז הנביא, שלא תחשוב שאת ד' יתברך בעצמו הפשוט בתכלית הפשיטות ראה, על זה כבר אמר ד' כי לא יראני האדם, רק התגלות האלהות שנתגלתה בכל העולמות מריש כל דרגין עד סופא דכל דרגין ע"י הבלי, האדם, בדיוקנו דיוקן אדם רוחני, זאת ראה וזהו שאמרנו מקודם שצמצום כלי הנפש רוח נשמה חי' ויחידה של איש ישראל לא לעצמו בלבד נוגעים רק גם בכלל את התגלות ד' פועלים.