מוסר על יחזקאל טז:סג

לְמַ֤עַן תִּזְכְּרִי֙ וָבֹ֔שְׁתְּ וְלֹ֨א יִֽהְיֶה־לָּ֥ךְ עוֹד֙ פִּתְח֣וֹן פֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י כְּלִמָּתֵ֑ךְ בְּכַפְּרִי־לָךְ֙ לְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ית נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (ס)

כד הקמח

גם יתחייב בעל התשובה שיבוש על עונו מלפני השי"ת כעבד שפל שהמרה פי מלך גדול כמוהו יתברך, וזהו ק"ו שאין עליו תשובה שהרי הוא בוש ונכלם שלא ירגישו ולא יבינו בעבירותיו, ואף כי יש לו להתבייש ממלכו של עולם היודע מחשבותיו והוא בוחן לבות וכליות, וע"ז אמרו רז"ל (ברכות דף כח) בשעת פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי אמרו לו תלמידיו רבינו ברכנו אמר להן יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן ותו לא, אמר להן ולואי תדעו שהרי אדם עובר עבירה בסתר ואומר אל יראני אדם ואינו אומר אל יראני המקום, וזה הענין מפורש בכתוב שאומר (ירמיה לא) בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי, וכתוב במקום אחר (שם נא) כסתה כלמה פנינו, כי בראות החוטא שהקב"ה מעביר על עונו ואינו מענישו כפי חטאו יש לו להוסיף בושה בלבבו, הלא החוטא למלך ב"ו ובוגד בו והוא מכפר לו יבוש ממנו, ואמר הנביא (יחזקאל טז) למען תזכרי ובשת וארז"ל (ברכות דף יב:) העושה דבר עבירה ומתבייש מוחלין לו על כל עונותיו, וכן מצינו בשאול שאמר (שמואל א כח) ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ולא הזכיר אורים ותומים שנתבייש להזכירם לפי שהרג נוב עיר הכהנים ובזכות שנתבייש מזה נמחלו לו כל עונותיו שכך אמר לו שמואל (שם) מחר אתה ובניך עמי, מאי עמי במחיצתי:
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי תשובה

וְהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בָּזֶה שֶׁיִּכָּלֵם הָאָדָם עַל עֲוֹנֹתָיו מִלִּפְנֵי הש"י. וְעִנְיַן הַהַכְלָמָה. הַהַרְגָּשָׁה בַּבּוּשָׁה. וְהִשְׁתַּנּוּת זִיו פָּנָיו כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט, ח) כִּסְּתָה כְּלִמָּה פָּנַי. וּבְכָל מָקוֹם תִּרְאֶה הַכְּלִמָּה נִזְכֶּרֶת אַחַר הַבּוּשָׁה כִּי הִיא יְתֵרָה מִן הַבּוּשָׁה (יחזקאל לו, לב) בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ (ירמיה לא, יח) בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי. וּבִרְאוֹת הַחוֹטֵא כִּי הש"י מַעֲבִיר עֲוֹנוֹ וּמַאֲרִיךְ לוֹ. וְאֵינֶנּוּ נִפְרָע מִמֶּנּוּ. וְלֹא כַּחֲטָאָיו עָשָׂה לוֹ. וְלֹא כַּעֲוֹנֹתָיו גָּמַל עָלָיו. יוֹסִיף בּוּשָׁה בִּלְבָבוֹ. הֲלֹא הַחוֹטֵא לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם וּבוֹגֵד בּוֹ וְהוּא מְכַפֵּר לוֹ יֵבוֹשׁ מִמֶּנּוּ. וְכֵן כְּתִיב (יחזקאל טז, סג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ מִכָּל עֲלִילוֹתַיִךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָעוֹשֶׂה דָּבָר וּמִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנֹתָיו. וְכֵן מָצִינוּ בְּשָׁאוּל שֶׁאָמַר (שמואל א כח, טו) וְלֹא עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד הַנְּבִיאִם גַּם בַּחֲלֹמוֹת. וְלֹא הִזְכִּיר אוּרִים וְתֻמִּים. כִּי נִתְבַּיֵּשׁ לְהַזְכִּירָם. מִפְּנֵי שֶׁהָרַג נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. וְאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל (שמואל א כח, יט) מָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי. עִמִּי בִּמְחִיצָתִי. וְיַשִּׂיג אָדָם מַדְרֵגַת הַבּוּשָׁה בְּהִתְבּוֹדֵד לַחְשֹׁב בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם. וְכַמָּה רַבָּה רָעַת הַמַּמְרֶה אֶת פִּיו. וּבְזָכְרוֹ תָּמִיד כִּי הַשֵּׁם רוֹאֶה מַעֲשָׂיו וּבוֹחֵן כִּלְיוֹתָיו וְצוֹפֶה מַחְשְׁבוֹתָיו.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

גם יתלבש במאוד בבושה, כענין שנאמר (ירמיה לא, יח) בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי. והנה החוטא יבוש מאוד לעבור עבירות לפני בני אדם ויכלם אם ירגישו ויכירו מעבירותיו כבושת גנב כי ימצא, ואיך לא יבוש מן הבורא יתברך ויכלם וישתנו זיו פניו, כענין שנאמר (עי' תהלים סט, ח) כסתה כלימה פני. ובראות החוטא כי הש"י מעביר על עונו ומאריך לו, איננו נפרע ממנו לא כחטאיו עשה לו ולא כעונותיו גמל עליו, יוסיף בושה בלבבו. הלא החוטא למלך בשר ודם ובוגד בו והוא מכפר לו יבוש ממנו. וכן כתיב (עי' יחזקאל טז, סג) למען תזכרו ובשת מכל עלילותיך בכפרי לך לכל אשר עשית, ואמרו רז"ל (ברכות יב, ב) העושה דבר ומתביישהגה"התשובה הם אותיות הבושת, זהו (עי' דניאל ט, ז) לך ה' הצדקה ולנו הבושת: ממנו מוחלין לו על כל עונותיו, וכן מצינו בשאול שאמר (עי' ש"א כח, טו) ולא ענני גם בחלומות גם בנביאים, ולא הזכיר אורים ותומים, כי נתבייש להזכירם מפני שהרג אנשי עיר הכהנים, ואמר לו שמואל מחר אתה ובניך עמי עמי במחיצתי:
שאל רבBookmarkShareCopy