מוסר על יחזקאל כ:כד

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי – הוֹלֵךְ רָכִיל. וְהֻזְהַרְנוּ עַל זֶה מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט:ט"ז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ וְגַם זֶה נִקְרָא לָשׁוֹן הָרַע. וְהוּא בִּכְלַל כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע כְּמוֹ שֶׁזָּכְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי שֶׁהָיָה בַּעַל לָשׁוֹן הָרַע כִּי הִגִּיד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ. וְנֶזֶק הָרְכִילוּת חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר כִּי הוּא מַרְבֶּה שִׂנְאָה בָּעוֹלָם וּמַכְשִׁיל אֶת בְּנֵי אָדָם לַעֲבֹר עַל מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא י"ט:י"ז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ. וְהִנֵּה הָעוֹלָם קַיָּם עַל הַשָּׁלוֹם וּמִפְּנֵי הַשִּׂנְאָה נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ. וּפְעָמִים רַבּוֹת יִתֵּן הָרָכִיל חֶרֶב בְּיַד חֲבֵרוֹ לַהֲרֹג אֶת רֵעֵהוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ':כ"ד) אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם. וְנֶאֱמַר (ירמיה ו':כ"ח) כֻּלָּם סָרֵי סוֹרְרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה. וְקָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ אֶת הָרְכִילוּת לָשׁוֹן שְׁלִישִׁי מִפְּנֵי שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלֹשָׁה. הָאוֹמְרוֹ וְהַמְּקַבְּלוֹ וּמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ מֵעִנְיַן דּוֹאֵג שֶׁנִּטְרַד בְּסִבַּת הָרְכִילוּת. וְנֶהֶרְגוּ הַכֹּהֲנִים. וְנֶעֱנַשׁ שָׁאוּל אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת הָרְכִילוּת.