מוסר על יחזקאל לג:ז

לָכֵן הָאִישׁ, שֶׁנָּגְעָה יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ, יִרְאֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַחְזָקַת הַתּוֹרָה, לְמַעַן לֹא יִתְבְּעוּ מִמֶּנּוּ לֶעָתִיד עֲבוּר דְּמֵי יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ שֶׁבַּעֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, בָּנִים מֵתִים (שבת ל"ב:), וְכִדְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: כָּל מִי שֶׁסִּפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת, וְלֹא מִחָה, וּלְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לְמוּטָב, וְאֵינוֹ מַחֲזִיר, כָּל הַדָּמִים הַנִּשְׁפָּכִים בְּיִשְׂרָאֵל, אֵינָם אֶלָּא עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל"ג ז'): "וְאַתָּה בֶּן אָדָם, צוֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אֹתָם וְגוֹ': הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ". וְגַם לְמַעַן כְּבוֹד ה' וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּתְחַלְּלוּ עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, וְאָז אֵין קֵץ יִהְיֶה לִשְׂכָרוֹ, כְּמוֹ דְּאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק בַּתְרָא דִּבְרָכוֹת: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁמִּתְרַשְּׁלִין עַצְמָן מִן הַתּוֹרָה, עֲמֹד וְהַחֲזֵק בָּהּ, וְאַתָּה נוֹטֵל שְׂכַר כֻּלָּם.