מוסר על יחזקאל לד:טו

אֲנִ֨י אֶרְעֶ֤ה צֹאנִי֙ וַאֲנִ֣י אַרְבִּיצֵ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

שני לוחות הברית

ועוד הביא ראיה שאמר (שמות כג, ג) שולח מלאך לפניך, והנה שכח דברי השם (ישעיה מה, ב) אני לפניך אלך ועוד לשמרך בדרך, ואמר כי השמור נכבד מהשומר. והנה לא ידע כי אברהם אבינו, גם משה אדוננו, ודוד מלכנו היו שומרי צאן, גם ה' אלהינו לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכא, ד), אני ארעה את צאני (יחזקאל לד, טו), אם ה' לא ישמר עיר (תהלים קכז, א), ושמרו כרועה עדרו (ירמיה לא, ט), ושמרתיך בכל אשר תלך (בראשית כח, טו), והכתוב ידמה השם למלך, גם המלאכים לשרים ובני אדם עבדים, והנה כתוב (דניאל י, כ) ושר מלכות יון, ושר מלכות פרס (שם יג), יעמוד מיכאל השר הגדול (שם יב, א). ולמה נקרא שר על ישראל, וישראל נכבד ממנו. ואיך יצוה השם לנכבדים בעיניו שישמרו מפני הקטן במעלה מהם, כי הכתוב אמר (שמות כג, כא) השמר מפניו, ומאי טעמא (שם) כי לא ישא לפשעכם (מהנבזה):
שאל רבBookmarkShareCopy