מוסר על יחזקאל לו:לה

וְאָמְר֗וּ הָאָ֤רֶץ הַלֵּ֙זוּ֙ הַנְּשַׁמָּ֔ה הָיְתָ֖ה כְּגַן־עֵ֑דֶן וְהֶעָרִ֧ים הֶחֳרֵב֛וֹת וְהַֽנְשַׁמּ֥וֹת וְהַנֶּהֱרָס֖וֹת בְּצוּר֥וֹת יָשָֽׁבוּ׃

שני לוחות הברית

והנה כתיב (דברים ד, לז) כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריו ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים. התחיל בלשון רבים, וסיים בלשון יחיד. הענין, במצרים נתגלו כל השלשה עיקרים, נודע ונתפרסם חידוש העולם, ושיש לו מחדש והוא מציאות הש"י, ולו הכח והיכולת, והוא משגיח לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, דן את מצרים, וישראל הלכו ביד רמה וברכוש גדול, ונתאמת נבואת משה רבינו ע"ה, והכל בשביל (שמות ג, יב) בהוציאך תעבדון את האלהים, דהיינו תורה מן השמים. וזהו כי אהב את אבותיך הכוללים שלשה עיקרים, ויוציאך בפניו זהו אברהם אבינו הכולל כולם כדפירשתי. ותכף לאחר ההוצאה היתה הכוונה ליכנס לארץ ישראל על ידי משה רבינו ע"ה כמו שהוכנס האדם לגן עדן, כי ארץ ישראל שלמטה מכוין נגד ארץ ישראל שלמעלה. וביחזקאל (לו, לה) כתיב על ארץ ישראל דלעתיד, ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן, הרי כגן ה' כארץ מצרים הוקש ענין מצרים כענין בריאת העולם, ועיקר הענין כי שם נזדככו בגוף ונפש כמו שכתבו המפרשים בענין כור ברזל, והניחו שם זוהמתן נדבק בזוהמת מצרים ויצאו כסף נקי. וכתב בספר מעשה י"י, כמו שהנפש לא תשיג שלימות הנצחיי רק בהכנסתה בגוף העכור השפל, כמו כן אומה ישראלית לא השיגו שלימותה עד שנכנסו אל מקום המטונף המצריים, ובצאתם פסקה זוהמתן כו':
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

אחר השלמת הענין ותיקונו חזר למסעות. והמסע הראשון היה על מנת ליכנס לארץ ישראל שהוא במקום גן עדן שהושם שם האדם, וכמו שבאה ההבטחה על העתיד דכתיב ביחזקאל (לו, לה) ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה בגן עדן וגו'. ומספר מעלת ארץ ישראל אח"כ בפרשת (במדבר י, כט) ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה נוסעים אנחנו אל המקום כו'. יש להקשות מתחלה אמר משה רבינו ע"ה לחותנו שילך עמנו והטבנו לך, ויתרו השיב לא אלך. ואמר לו שנית משה רבינו ע"ה והיה הטוב כו', מה הוסיף לו שיהיה מרוצה לילך. עוד קשה, והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא, בכפל שתי הויות. בשלמא ללשון אחד מרש"י (שם לא ד"ה והיית לנו) שפירש תהיה מאיר עינינו ניחא, מתחלה דיבר להנאת עצמו, על כן אמר אל נא אין נא אלא לשון בקשה, אחר כך דיבר להנאת עצמו והיה כי תלך עמנו כו', על כן והיה הטוב בבא בפני עצמה. אבל לשאר פירושים קשה. עוד קשה, בפסוק ראשון אשר האריך ואמר אשר אמר י"י אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך. אמר י"י אתן לכם ודיבר טוב על ישראל היה לו לומר:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

זהו שכתוב (נחמיה ט, ו-ז) אתה עשית את השמים ואת הארץ וגו'. ובחרת באברם ושמת שמו אברהם. וקשה למאי נפקא מינה הזכיר מאי דהוה הוה, שהיה שמו לפנים אברם. אלא הראה לנו זה הרמז שעשיית השמים וארץ היה בשביל אברהם, ואמר דוק ותשכח בשמו עתה ובשמו שהיה לפנים, ואז תמצא זה הדבר מרומז בתולדות שמים וארץ, דהיינו בתיבת בהבראם וברמז ה' זעירא. וכמו שהיה מקום אדם בגן עדן בחייו, רק שעונותיו גרמו להיות מגורש. כן ניתן לאברהם אבינו ארץ הקדושה שיקויים בה לעתיד ברום מעלתה הפסוק ביחזקאל (לו, לה), ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן. ואף שבעליית סדום כתיב ג"כ (בראשית יג, י) לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' וגו', יש חילוק בין גן לגן עדן:
שאל רבBookmarkShareCopy